כישלון- בגלל מי או בגלל מה???> הבדלים בין המינים, ציון- 100
מקצוע | אנתרופולוגיה |
מילות מפתח | גברים, הבדלים בין המינים בניהול, זכר נקבה, כישלון, נשים, עדה למפרט |
שנת הגשה | 2004 |
מספר מילים | 2547 |
מספר מקורות | 20 |
תקציר העבודה
תוכן העניינים
נושא עמוד מבוא
–
1
שיטה וכלים –..
4
תוצאות –
7 דיון ומסקנות —
10 ביבליוגרפיה —
11
נספחים ..
13
נספח 1- שאלון חלוץ נספח2- שאלון גבריות נשיות נספח 3- שאלון הסיבות לכישלון במבחן הנהיגה הראשון נספח 4- דיסקט SPSS עם הניתוחים הסטטיסטים שנערכו מבוא
על פי פרופסור עדה למפרט: "להתרבות זה שם המשחק" (למפרט 1986, עמ' 11). שכפל את עצמך כמה שיותר פעמים. כלומר, על מנת להטביע את חותמנו הגנטי, נטוע בנו האינסטינקט להעמיד ולדות מוצלחים ככל האפשר. את המחויבות ההורית הרבה של הנקבה, ניתן להבין- החל מהדיפרנציאציה הקיימת בין תהליך היצור החודשי של הביצית, לעומת יצור אלפי זרעים ביום וכלה בחודשי ההיריון וההנקה (למפרט,
1 994). אם כך, הנקבה מפתחת מנגנון לבחירת הזכר מבין "מחזריה" לצורך הפרייתה, על פי קריטריונים שנועדו להבטיח את מוצלחותם של צאצאיה ולהגדלת סיכויי ההישרדות במלחמה הנכפית עליהם ע"י הברירה הטבעית.
תוך מאמץ לגייס שותף לחלוק עמו מחויבות זו, נוקטת הנקבה באסטרטגית "נועם המשפחתיות". על פי פרופסור למפרט: "תמציתה של האסטרטגיה הזאת, בכך שהנקבה מעודדת את הזכר להשקעה הורית גדולה יותר… ואז תפחת סכנת הנטישה. מי שהשקיע הרבה איננו ממהר לנטוש, ובכך מקווה הנקבה להשיג נאמנות" (למפרט 1994, עמ' 71-72).
המחויבות המוחלטת של הנקבה משאירה לה מרחב מצומצם מאוד לטעויות כיוון שאם תיכשל בבחירתה, תיאלץ להמתין פרק זמן רב ולחוות קשיים עד להיווצרותו של הצאצא הבא (המתנה להיותה פורייה, זמן וקשיי הריון והלידה). צמצום טעויות יכול להיעשות אך ורק במצב בו מתנהל תהליך של הפקת לקחים אמיתי, בו נשאלת השאלה: "היכן אני לא הייתי בסדר?" תהליך זה מתבסס ע"י תצפיות המספקות אינפורמציה, במטרה להגיע לאוריינטציה ולניבוי מאורעות (Causal Attribution Theory – Weiner, 1974).
הנאמנות הנדרשת מהזכר ע"י הנקבה הזהירה והחשדנית מנוגדת לנטיותיו המהותיות הבסיסיות, שכן הוא מעוניין להיות פנוי כל הזמן להתקשרויות חדשות, וגורמת לו לעסוק בשכנוע כי הוא הזכר המתאים ביותר, דהיינו- הנאמן ביותר. בכך מתפתח מנגנון פסיכולוגי של רמייה עצמית הן כלפי בת המין השני והן כלפי הזכר עצמו. האבולוציה לא "תאהב" את הנקבות המולכות שולל ובוררת נקבות חשדניות יותר ויותר. במקביל משתכלל גם מנגנון הרמייה וע"י כך מתקבל הרמאי המושלם עד אשר הוא מאמין לשקריו ובכך, מקל על מצוקתו (למפרט, 1994).