בית הספר לעבודה סוציאלית גינוגרם אישי משפחתי עבודת סכום בקורס:
סמינריון ופרקטיקום משפחה רב-דורית ניתוח מושגי יסוד על פי הגישה הרב-דורית שזיהיתי במשפחתי תימות מרכזיות
1 . בכל שלבי הגינוגרם, במיוחד מצידו של אבי, דרור, אולם במידה פחותה גם מצד אימי, ניתן לחוש באי וודאות ברמות שונות, המאפיינת את המשפחה. כתוצאה מכך, נראה כי האמת הפנימית הפכה לתימה מרכזית ואכן התימה הראשונה הינה ללכת עד הסוף עם האמת הפנימית, גם אם משלמים מחיר.
הצורך ללכת עם האמת הפנימית עד הסוף נוצר מהכשל במערכת היחסים בין סבתא שרה לעמינדב. מערכת זו היתה מבוססת על דפוסים של יחסי כוח, כשהגבר הוא הדומיננטי. הסתרת עובדות היתה משני הצדדים ויצרה דרך קבע אווירה של חוסר וודאות, הן מצד עמינדב שהיה החזק והיו לו חיים שמעבר למעגל המשפחתי והן מצד שרה שנאלצה להסתיר ממנו דברים. חוסר הוודאות פגע ביכולת לתת, כאשר יכולת זו בעלת חשיבות רבה לבניית הסלף של האדם ולהעניק לעצמו משמעות בעצם הנתינה והקבלה ויצירת המרחב האישי (Boszormenyi-Nagy,
1 991). התימה מתבטאת אצל שלושת ילדיהם המסוכסכים ביניהם, של סבי וסבתי. בין אבי דרור ואחיו הצעיר משה יש נתק מוחלט ובינו לבין אחיו הבוגר מתקיימים יחסי קונפליקט. ניסיון לפיוס נכשל מהר משום שהתאפיין בהעצמת הקונפליקטים, במקום בפתרונם. את אימוץ התימה הנ"ל ניתן להבין באמצעות תיאוריית CT שעל פיה היסטוריה משפחתית מועברת מהורים לילדים וקובעת לגבי היחיד (Brenol et al., 1990).
ההיסטוריה המשפחתית במשפחתו של אבי הובילה להדחקה מתמשכת שיצרה חרדות ופגעה בדור ההמשך, וממנה ככל הנראה אומצה התימה של הליכה עד הסוף עם האמת הפנימית, מבלי לשמור דברים בבטן. ככל הנראה שההתנגדות להדחקה הובילה לכך שאבי בחר לנהל את הרומן עם סימה ולעשות זאת בצורה גלויה, גם כאשר ידע שהדבר יוביל לקונפליקט משפחתי. אבי יצר קונפליקט עם אחותי אורלי, שלה גם יש קונפליקט עם אחי ערן. קונפליקטים אלה מוחצנים ובאים למנוע מצב שבו דברים נשמרים בבטן ואינם יוצאים החוצה ויוצרים את זרם החרדה במשפחה, הן בציר האנכי והן בציר האופקי (Carter & McGoldrick, 1980).
ציר החרדה קיים גם במשפחתה של אימי, רובינקה, אלא שהחרדה נובעת בעיקר מדאגות הנוגעות לנושאי בריאות. סבתא קלרה נפטרה מסרטן שד ואימי, שאיבדה את אימה בגיל 22
וחיה בתחושת בדידות, חלתה אף היא בסרטן. נראה אם כן, כי הסיפור המשפחתי מתבטא באובדן דמות המגע ובהורשה של חשש מכך (Byng-Hall, 1995), כאשר תחושה זו מורשת ככל הנראה גם לבעלי, יותם שהוא בן להורים ניצולי שואה ועל כן שני הצדדים, גם אני וגם יותם, איננו מסתירים את הצורך בקירבה ונותרים נאמנים לאמת הפנימית, הבאה להתמודד עם החשש מהבלתי מודע ועם המציאות כפי שהיא, כדי לשמור על הקיים.
2. תימה נוספת הינה: עולם רגשי חשוב יותר מעולם גשמי. נראה כי תימה זו נובעת מכך שחומרית לא היה חסר לי ולאחי דבר, אולם היו אירועים רבים במשפחה שבהם היה חוסר בהפגנת רגשות, כמו הקונפליקט שבין אבי לאחיו הבוגר והנתק מאחיו הצעיר וכן הקונפליקט של אבי עם אחותי אורלי. לכך התווספו המחלות של הסבתא והאמא וכן כעסים שונים שהצטברו במהלך השנים. בכל אותם מצבים שבהם נוצרה חוסר הבדלה היה ברור קיומו של הצורך לתקן ולהפגין יותר רגש (Kerr & Bowen, 1988).
העולם הרגשי מתבטא בכך, שמשפחתי אינה רק מעורבת יתר על המידה אחד בחיי האחר, אלא גם בדור הצעיר. לדוגמה, מאז נולד הבן נועם, גם אימי רובינקה וגם אחותי אורלי התייחסו אליו כאילו זה התינוק שלהן וניסו להתערב בכל שלב מההנקה ועד הטיפול בתינוק. הפגנת הרגש נתפסה כחשובה יותר מהמתת מחומרי, משום שדווקא החסר בהפגנת רגשות בעבר העניק משמעות לרגש.
3. התימה הנוספת היא: רצוי להיות בסדר עם כולם. כאן רציתי להינתק מהמעורבות הרגשית, שעל פיה כל חלקי המשפחה מרגישים שהם צריכים לתקן בכל סוגיה העולה על הפרק. כאשר לא התערבתי בקונפליקט שבין אבי ואחי, גם אמי וגם אחותי ניסו לגרור אותי לשתף פעולה ולנקוט צד וסירובי להתערב עירער את כל המערכת ובמקום לעסוק בקונפליקט שבין אחי ואבי, התעסקו בשינוי שחל בי. מול רצוני להיות בסדר עם כולם, טענו שאר בני המשפחה שלא אכפת לי יותר, שאני אגואיסטית ושאיני עוזרת בפתרון בעיה משפחתית. גישתם ההפוכה גם כן נבעה מהרצון להיות בסדר עם כולם.
טענתם היתה שאם אינני נוקטת עמדה בקונפליקט, איני יותר חלק מהמשפחה וכאילו איבדו אותי. מול הגישה שכולם צריכים להתערב בכל מה שקורה, קיימת העמדה הנייטרלית שעל פיה איני מעוניינת להיות חלק מהקונפליקטים. אמנם בכל המשפחה קיימת הדאגה ההדדית ה-caring (Farmo, 1976). גם כאשר קיימים הכעסים, המשפחה נמצאת עבורי עד הסוף. לעתים הם לא כל כך יודעים איך לעשות זאת ועל כן בכל קונפליקט כולם מתערבים לכולם וכדי להימנע מקונפליקט עם צד אחד, הגישה היא שרצוי להיות בסדר עם כולם.
4 . תימה נוספת היא: לימודים והשכלה הם ערך עליון. נאג'י (Boszormenyi-Nagy,
1 991) מדבר על צורות תחליפיות של שליטה עקיפה. מעבר להיבטים הרגשיים, קיים גם הצורך לעמוד בסטנדרטים מסוימים שהם טאבו במשפחה. אחד מאותם סטנדרטים הינו חשיבות הלימודים וההשכלה. על מנת שאדם יחשב ויצליח הוא חייב ללמוד. אבי, דרור רצה ללמוד רפואה, כמו אביו שלא זכה לכך משום שנאלץ לפרנס את משפחתו בגיל צעיר, אולם למד הנדסה כימית ואחר כך ראיית חשבון. חוסר הצלחתו של הסב עמינדב ללמוד הוביל לכך שהבטיח שכסף ללימודים תמיד יהיה, גם אם לא יהיה מה לאכול. כך גם שלושתינו, הילדים.
אחותי הבכורה אורלי התמחתה בלימודי אפריקה והמזרח התיכון. אחי האמצעי ערן למד כלכלה ואני למדתי עבודה סוציאלית. כולנו עוסקים בתחום התמחותנו ותחום זה נתפס כקונצנזוס במשפחה. הבדלה חוסר ההבדלה בין הפרטים –