המחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה מבוא
לסוציולוגיה   תאריך הגשה : 21.06.06
  עבודה מס' 4 – פערים חברתיים בישראל על רקע עדתי מרכז אדוה הנו מכון בלתי תלוי לחקר החברה הישראלית ולקידום רעיון השוויון והצדק החברתי.
המרכז מתמקד במחקר המדיניות החברתית בישראל וניתוחה ובוחן באופן ביקורתי את הצעדים הננקטים בתחומי התקציב, המיסוי והשירותים החברתיים – חינוך, בריאות, שיכון, רווחה, תחבורה וסביבה וכן את השלכותיהם של צעדים אלה על החברה הישראלית כולה ועל כל אחת מהקבוצות המרכיבות אותה (אתר מרכז אדוה, 2006). בחודש דצמבר 2005 פרסם המכון מחקר הנוגע לפערים החברתיים בישראל בו, בין היתר, פורסם על ההבדלים בהכנסה בין אזרחי המדינה יוצאי אירופה ואמריקה לבין יוצאי אסיה ואפריקה. ע"פ המחקר שפורסם מרווחים יוצאי עדות המזרח (אסיה ואפריקה) שכר הנמוך ב-36% מהשכר הממוצע אותו מרווחים יוצאי אירופה ואמריקה. בנוסף מפרסם המרכז את הפערים בתחום ההשכלה הגבוהה. בקרב מסיימי התיכון בשנת 1996, שיעור המזרחיים שהגיעו לאוניברסיטה עד לשנת
2 005 היה נמוך ב-10% מזה של יוצאי אירופה ואמריקה. בעבודה זו אנסה לנתח את התופעה ע"פ שתי פרדיגמות עיקריות, הפרדיגמה הפונקציונלית-סטרוקטורלית וגישתו של הסוציולוג הצרפתי פייר בורדייה.
ע"פ הפרדיגמה הפונקציונלית-סטרוקטורלית יש לראות את החברה כמערכת מורכבת שחלקיה פועלים יחדיו לקידום היציבות החברתית והסולידריות (משוניס, 1999). החברה נתפסת ע"פ פרדיגמה זו כגוף אורגני-ביולוגי  אשר לכל איבר בו תפקיד מוגדר ורק תפקודם התקין של כל האיברים יכול לדאוג להישרדות הגוף כולו. הפרדיגמה מחפשת את הפונקציות החברתיות המשפיעות ומשמרות את המבנה החברתי ומסייעות ל"הישרדות" החברה. הסוציולוג האמריקאי מרטון חילק את הפונקציות של החברה לפונקציות גלויות ופונקציות סמויות. הפונקציות הסמויות הן כמובן אלו שאינן מזוהות באופן ישיר ואין הן מכוונות אך תוצאתן משפיעה על החברה באותה מידה ולפעמים אף יותר מזו של הפונקציות הגלויות. בנוסף להבדל בין הפונקציות הגלויות לסמויות יש להבחין בין הפונקציות החברתיות, שהשפעתן על החברה הינה חיובית ומתבקשת, לבין הדיס-פונקציות, שהשפעתן בלי רצויה. בשנות החמישים, כחלק מבניית האומה והמדינה, נתפסו המזרחים כאוכלוסייה שיש להטמיעה במסגרת "כור ההיתוך".