נשים ואיסלאם – מחקר היסטורי ותיאולוגי דיון בספרה של פֿתִמָה מֶרְנִיסִי הטענה המרכזית בספרה הוא שדת האיסלאם, במקורה, היא דת שוויונית בין גברים לנשים.
היא מראה שמוחמד, שליח האל, אהב נשים ודגל בשוויון זכויות, וכי הסיבה לכך שהחוק המוסלמי מפלה נשים נובע מן העובדה שמלומדי דת, כאשר כתבו את אוספי החאדית' (עבודות שנאספו בפרטי פרטים על כל מה שהנביא אמר ועשה) הסתמכו על עדויות של אנשים שהיו מקורבים לנביא שעיוותו את דבריו ומעשיו של הנביא כמניפולציה פוליטית שמטרתה להמשיך לדכא נשים ופעמים רבות המלומדים עצמם עיוותו בכוונה תחילה את דברי הנביא בתמורה לטובות הנאה שונות. אחד המשפטים המרכזיים שנידונו בעבודה הוא המשפט המפורסם מן החאדית': "המפקידים את ענייניהם בידי נשים לא ייראו ברכה בעמלם!" העבודה עוסקת בניתוח ביקורתי תיאולוגי של כתבי חאדיתי'ם בנוסף לרקע הכללי שהיא נותנת על ראשית האסלאם.   העבודה ללא ביבליוגרפיה