תחום המחקר:                     המימד המשפטי                                                 סוגית המחקר:                                    "בג"צ כתחליף לחוקה" :
              האם מחזק את הדמוקרטיה או מחלישה?
                              תוכן העניינים

1 .     מבוא –2

2 .     תפקודו של בג"צ כתחליף לחוקה …3
3 .     הבעייתיות והסכנה לדמוקרטיה בתפקודו של בג"צ כתחליף לחוקה -4
4 .     היתרונות והתרומה לדמוקרטיה בתפקודו של בג"צ כתחליף לחוקה -7
5.     בג"צ בראי הדמוקרטיה המתגוננת – "זכות הדמוקרטיה להגן על עצמה"–…9
א.     1965 – פס"ד ירדור (פרשת אל-ארד) –…10 ב.     1984 – פס"ד ניימן (הראשון) –10 ג.     
1 985 – חקיקת סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת -.11
ד.     1988 – פס"ד ניימן (השני) ובן שלום 11
ה.     מסקנות וביקורת –..12

6 .סיכום -.14
7.ביבליוגרפיה –..16

1 .    מבוא
אין חולק כי בבואנו לדון ולבחון את נושא הדמוקרטיה בישראל ואת הסוגיות הקשורות אליו התחום המשפטי הינו אחד התחומים החשובים, אם לא החשוב שבהם, בכל סוגיה בה נעסוק בנושא זה (ולראיה, אף שבסיסה של עבודה זו הינו המימד המשפטי הרי שלכל אורכה יעלו בה סוגיות הקשורות למימדים אחרים, כגון המימד הביטחוני, סוגיית המיעוט הערבי, סוגיית הדת והמדינה ונושא הדמוקרטיה המשברית או המתגוננת).
חשיבותו של תחום זה הינה כה מרכזית לנושא בו אנו דנים מאחר ומדינה הנחזית להיות דמוקרטית אינה יכולה להתקיים ללא שלטון חוק וללא מערכת של חוקים המסדירה את זכויות אזרחיה ואת היחסים בין הגוף השלטוני לבין האזרחים ובינם לבין עצמם. לפיכך, הרשות השופטת, ובראשה ביהמ"ש העליון (בשבתו כבית דין גבוה לצדק), הינה הגוף הצריך להכריע בכל מקום בו קיימת מחלוקת במערכת היחסים שבין האזרחים לרשויות השלטון. חשיבותה זו של הרשות השופטת מתחדדת לאור העובדה שהכנסת לא השכילה עד עצם היום הזה לחוקק חוקה שתגדיר את זכויות הפרט במדינה ואת הערכים המרכזיים העומדים ביסוד המדינה ושלפיהם צריך ביהמ"ש להכריע בבואו לדון בסוגיות העוסקות בחירויות הפרט וביחסיו עם המערכת השלטונית. שאלת המחקר אותה ברצוני לבדוק הינה האם תפקודו של בג"צ כתחליף לחוקה מחזק את הדמוקרטיה ומספק לפרט הגנה נאותה על זכויותיו מפני הגוף השלטוני או שמא הוא מחליש את הדמוקרטיה ומסכן אותה בעצם תפקודו זה?.
בבחינת שאלת הדיון שלעיל חשוב לזכור כי הדילמה המרכזית בה נתון בג"צ בבואו לתפקד כתחליף לחוקה הינה שעליו לאזן בין העובדה שמצד אחד אין חוקת יסוד כתובה ומחייבת המסדירה את נושא זכויות הפרט השונות ומצד שני קיימים בחוק הישראלי  חוקים דרקוניים (חלקם עוד מהתקופה המנדטורית) המעניקים לרשות השלטונית סמכויות בלתי מוגבלות כמעט ע"ח קיום זכויות האזרח.
בפרק הראשון של עבודה זו, המהווה את הבסיס הראשוני לדיון בשאלת המחקר, אתאר בקצרה את המקום אותו תופס בג"צ בדמוקרטיה הישראלית ואת הרקע הכללי לתפקודו כתחליף לחוקה.
בשני הפרקים הבאים אדון במספר גישות ונקודות השקפה שונות המתארות מצד אחד, את תרומתו של בג"צ, בתפקדו כתחליף לחוקה, לקיום אורח חיים דמוקרטי במדינה ולקידום חירויות הפרט השונות ומנגד, מתריעות מפני הסכנות הטמונות לדמוקרטיה בתפקודו זה של בג"צ.
 לאחר מכן אתמקד בסוגיה נקודתית אחת הבוחנת את תפקודו של בג"צ כתחליף לחוקה – סוגיית זכותה של הדמוקרטיה להגן על עצמה מפני כוחות המנסים לקעקעה ולערער את יסודותיה באמצעות שימוש בכלים ובהליכים הדמוקרטיים.
אסקור את מקרי הבוחן העיקריים של סוגיה זו כפי שנדונו בבג"צ מקום המדינה ועד לימינו אנו, תוך התייחסות להוראות החוק בנושא זה ותוך שימת דגש על המתחים המתגלעים בין הרשות השופטת לזו המחוקקת ולציבור בנוגע לסוגיה זו. בסיום פרק זה אנסה להסיק מסקנות באשר לתפקודו של בג"צ כתחליף לחוקה בסוגיה ספציפית זו (מסקנות שייתכן והיו שונות באם הייתי בוחר לדון בסוגיה נקודתית אחרת) והאם תפקוד זה מחזק את הדמוקרטיה בישראל או שמא הוא מחלישה.
בפרק האחרון של עבודה זו אסכם בקצרה את הסוגיות השונות שעלו במהלך הדיון בשאלת המחקר שבפנינו ואציג את עמדתי האישית ואת מסקנותיי בנוגע לשאלת המחקר בה דנתי.