תקציר עבודה זו הינה עבודה בתיאוריות בקרימינולוגיה, העוסקת בעבריינים חולי נפש. השאלה המועלית היא:  האם הסיבות למחלת הנפש הינן ביולוגיות (מולדות) או פסיכולוגיות. בעבודה מנותח המקרה של מרינה דווידוביץ שהטביעה את שתי בנותיה הקטנות באמבטיה, תוך הבאת ציטוטים מהכרעת הדין במקרה זה. מילות מפתח: עבריינות, חולי נפש, מרינה דווידוביץ, פסיכואנליזה, דיכאון לאחר לידה.  תוכן עניינים

1 .                  מבוא .1

2 .                  סקירה  לפי רצף היסטורי -2

3 .                  דיון ומסקנות -.6

4 .      ביבליוגרפיה 5.      נספח א' תקציר עבודה זו מתמקדת בפן המשפטי של ההומוסקסואלית. אדון במגמות במשפט הישראלי, ככל שהן נוגעות להומואים ולסביות  – מקום המדינה ועד עצם היום הזה.   אסקור באופן כרונולוגי מגמות אלה, תוך התייחסות לתהליכים המשפטיים והחוקתיים, העומדים בבסיסן (המהפכה החוקתית והאקטיביזם השיפוטי) והמחשתן באמצעות פסקי הדין המייצגים.    מילות מפתח: הומוסקסואלים, לסביות, אקטביזם שיפוטי, מהפכה חוקתית.
1 .
מבוא
"אמא תשלם לאמא: בהחלטה תקדימית חייב בית המשפט לענייני משפחה בת זוג לשעבר של אישה לסבית, שילדה בת מטיפולי הפרייה, לשלם מזונות זמניים לילדה." (תורג'מן, 2008).
החלטה תקדימית זו,  שאליה עוד אתייחס בהמשך, מהווה עוד  אחת מאבני הדרך במסעם  של קהילת ההומואים והלסביות בישראל לעבר הכרה משפטית בזכויותיהם ובחובותיהם, כשווים בחברה הישראלית. להיות הומוסקסואל או לסבית, זה לפני הכל חוויה אישית ורגשית. עם זאת, הומוסקסואליות אינה מתרחשת בחלל ריק. החוויה הפרטית של להיות הומוסקסואל/לסבית מתקיימת בתוך הקשר של נורמות חברתיות ותרבותיות, וכל פעולה שאינה מתאימה לנורמה החברתית-תרבותית נחשבת כסטייה. ידוע כי קשה לשתף אחרים במצבים אישיים שהנורמות החברתיות שופטות ומוקיעות אותם. ההיסטוריה מעידה כי תופעת ההומוסקסואליות הייתה קיימת מתמיד, למרות שהמושג הוטבע ב- 1869
בגרמניה.  מהי ההגדרה למושג הומוסקסואל?
פירוש מקובל הוא העדפת בני אותו מין, המתבטאת בהתנהגות מינית גלויה, אוריינטציה מינית ותחושת זהות מינית וחברתית תואמות של הפרט (קריגר ולוי, 1996). ההגדרות הפסיכיאטריות בשנות ה-60 מיקמו את ההומוסקסואליות בין הפרעות האישיות הפסיכופאתיות. לאחר מכן,  נחשבה כסטייה מינית ומוקמה בין הפארהפיליות (מונח בפסיכולוגיה ובסקסולוגיה המתאר נטיות לעוררות מינית בתגובה לעצמים או למצבים העלולים להפריע לקיום פעילות מינית אוהבת והדדית. המונח פאראפיליה אינו מתייחס להתנהגות מינית מסויימת, כזו או אחרת. במונח פאראפיליה אף נעשה שימוש כדי לתאר פעילות מינית שאיננה מקובלת,  מבלי להסיק מכך חוסר-תיפקוד או סטייה).  הפרעה זו הוגדרה ב- DSM (באנגלית:Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders) – ספר האבחנות הפסיכיאטרי האמריקני,  כ"תלונה של מטופל על העדר עוררות הטרוסקסואלית ועוררות הומוסקסואלית בלתי רצויה, אשר גורמת למצוקה". ב-1974
שינתה החברה הפסיכיאטרית האמריקאית לאחר לחצים עצומים מצד ארגוני זכויות האדם וארגוני הומוסקסואלים בארה"ב, את עמדתה וקבעה שהומוסקסואליות איננה מחלה נפשית,  אלא היא הפרעה באוריינטציה מינית.
ב-1980 נמחקה ההגדרה האחרונה ובמקומה הועלה מושג חדש והוא "הומוסקסואליות אגו-דיסטונית", שמקומה תחת הכותרת הרחבה של "הפרעות פסיכו-סקסואליות". בשנת 1994 נמחקה כליל ההגדרה מה-DSM  (סירוטה וכהן, 1995). עבודה זו תתמקד בפן המשפטי ולפיכך, אדון במגמות במשפט הישראלי, ככל שהן נוגעות להומואים ולסביות  – מקום המדינה ועד עצם היום הזה.   אסקור באופן כרונולוגי מגמות אלה, תוך התייחסות לתהליכים המשפטיים והחוקתיים, העומדים בבסיסן  והמחשתן באמצעות פסקי הדין המייצגים.