שוק ביטוח האשראי ליצוא בישראל הפיקוח על ייצור העושר הוא הפיקוח על עצם חיי האדם הילר בלוק מבוא
            מעורבות הממשלה בשוק ביטוח אשראי ליצוא היא חלק מנושא רחב יותר של תמיכות ממשלתיות ליצוא.      התפיסה המרכנטליסטית בנוגע לסחר בינ"ל במשך מאות שנים הייתה שעל המדינה בכל מחיר להיות במצב שבו היא מייצאת יותר מאשר מייבאת 1. אם המדינה נמצאת במצב של מאזן מסחרי שלילי אז המשמעות היא איבוד יתרות הזהב, אשר שמשו למימון החימוש, וגיוס צבא להגנת מדינת הלאום מאיום בטחוני חיצוני.
    כיום עדוד יצוא ע"י ממשלות נתון לויכוח בינ"ל. התומכים ברעיונות של סבסוד ממשלתי ליצוא, מאמינים כי צמיחה אמיתית יכולה לבוא רק מתוך דומיננטיות של הסקטור המייצא. סוכנויות ממשלתיות חזקות הן הכלי לתמיכה ביצוא. הן היחידות המסוגלות לשקלל משתנים מקרו כלכליים כמו: יציבות מחירים ותעסוקה לרווחת כלל האוכלוסייה. תומכי המסחר החופשי לעומת זאת טוענים כי סובסידיות ממשלתיות פוגעות בתחרות הבינ"ל, ובמערכת הסחר הרב צדדית, המאורגנת ב- WTO. דווקא צבירת יתרות מטבע חוץ יכולה להביא למיתון, כמו שקרה ביפאן.
המצב האידיאלי הוא איזון, משום שגרעון גדול יכול להביא להאצת האינפלציה 2.
  בישראל, מדיניות של עידוד היצוא היא אחת ממטרותיו המוצהרות של משרד התעשייה והמסחר, כשהוא משתמש ב- 3 כלים: ביטוח סיכוני סחר חוץ, פעולות של מכון היצוא, והקרן לעדוד השווק 3.  למעשה גם תמיכה בתעשייה דרך החוק לעדוד השקעות הון הוא תמיכה ביצוא, משום שאחד התנאים של מנהלת ההשקעות במשרד התמ"ס לקבלת מענקים הוא היותו של המפעל מוטה יצוא.
   עבודה זאת תתמקד בסעיף הראשון של מדיניות תמיכה ממשלתית ביצוא הישראלי, הצעת ערבות ממשלתית לחיסוי ביטוחי עבור סיכוני סחר חוץ.
    שוק ביטוח האשראי ליצוא בישראל מכסה רק כ-
2 5% מהיצוא, שהם כ- 8% מהתל"ג. באנגליה לדוגמא השוק מחזיק כ- 20% מהתמ"ג כיצוא מבוטח. בישראל שלטה במשך שנים רבות בשוק, החברה הממשלתית לבטוח סיכוני סחר חוץ, הבסס"ח. בעקבות המגמה העולמית של הקטנת מעורבות הממשלה בתחום, התקבלה בישראל החלטה עקרונית להפריט את תחום הביטוחים לטווח קצר של החברה (1998). בד בבד הוקמו שתי חברות פרטיות שפועלות בשוק, כלל ביטוחי אשראי בע"מ, ואשור בע"מ. המונופול הממשלתי החל להשבר.
    שוק ביטוחי האשראי סובל כיום משני עיוותים מרכזיים. הראשון הוא מבנה שוק ריכוזי מאוד, שבו שלוש חברות שולטות ברוב השוק.
למבנה זה יש השפעות מזיקות שתנותחנה בהמשך. העיוות השני היא עליונות השיקולים הפוליטיים של הממשלה בתחום ביטוח סיכוני סחר חוץ. מצב זה מביא להחלטות שיכולות להיות אנטי כלכליות, כשגם היצואן וגם משלם המיסים נפגעים. בחלק הראשון של מסמך זה נגדיר את תחום בטוח האשראי, ובמה עוסק. בחלק השני נציג השוואה בינ"ל בין שווקים שונים במדינות שונות בתחום זה. בחלק השלישי נסקור מבחינה כרונולוגית את התפתחות שוק ביטוח האשראי ליצוא בארץ. בחלק הרביעי ינותח הנזק הכלכלי שנגרם ממבנה השוק. בחלק האחרון יובאו המלצות לרפורמה.