סיכול ממוקד:התנהגות צה"ל, נזק אגבי ותגובה קיצונית משמאל: דיון מוסרי והמקרה של סלאח שחאדה עבודה סמינריונית ספטמבר 2007
תוכן העניינים
מבוא
תנועת יש גבול" פעילות "יש גבול" כנגד מפקדי צה"ל 2005-2006
דיון מוסרי סיכום ביבליוגרפיה נספח
1 : עתירה לבג"ץ נספח
2 : פסק הדין בבג"ץ 769/02 הוועד הציבורי נגד העינויים בישראל נגד ממשלת ישראל נספח
3 : מודעה בעיתונות של תנועת "יש גבול" 18/9/2007
גודל העבודה: 22 עמודים בלבד אורך הנספחים: 56 עמודים מבוא
עבודה זאת עוסקת בדילמה המוסרית הקשורה ב"סיכול ממוקד" של פעילי טרור הנמצאים בקרב אוכלוסייה אזרחית.
בהמשך , עוסקת העבודה במוסריותה של תגובת שמאל הקיצוני בישראל לסיכולים הממוקדים – דרישה להעמדתם לדין פלילי בחו"ל של מפקדים בכירים בצה"ל ושרים בממשלם באשמת פשעי מלחמה.
סיכול ממוקד הוא מונח שיצרו ממשלת ישראל וצה"ל במהלך אינתיפדת אל-אקצה לתיאור פעולה צבאית של צה"ל המכוונת להריגת פעילים פלסטינים המעורבים בטרור. עם תחילת השימוש במונח נטען על ידי ישראל כי בכל המקרים מדובר בפעולה כנגד "פצצה מתקתקת" שמסכלת באופן ברור ומיידי פעולות טרור ספציפיות. בהמשך הורחב השימוש במושג, והוא מתאר כל פעולת חיסול של פעיל פלסטיני המעורב בטרור, בין אם הוא פעיל טרור בעצמו, או מנהיג בארגון שעוסק בטרור. עקב ההרחבה במשמעות הביטוי יש הטוענים כי השימוש בו נעשה ממניעים הסברתיים בלבד וזהו שינוי סמנטי, כדי להימנע משימוש במילה חיסול, כך שלמעשה אין הבדל ביניהם.
בתום ארבע שנים של מאבק משפטי, ניאותה לאחרונה (17/9/2007) המדינה להקים ועדה אובייקטיבית שתבחן את תפקודו של צה"ל במהלך פעולת החיסול של בכיר החמאס, סלאח שחאדה, בעזה לפני כחמש שנים. ההפצצה, באמצעות פצצה בת טונה ביולי 2002 מוטטה בניין מגורים שלם בשכונת אל-דרג' בעזה וגרמה למספר גדול של הרוגים ופצועים במהלך פעולת החיסול, שבוצעה על ידי חיל האוויר, נהרגו יחד עם שחאדה פעיל חמאס נוסף, וכן 15 אזרחים חפים מפשע.
מפקד חיל האוויר דאז, רב-אלוף במיל' דן חלוץ, חולל סערה ציבורית כאשר אמר בראיון בעקבות החיסול כי "הביצוע היה מושלם". חלוץ אף אמר כי הוא "ישן טוב בלילה", וכי כאשר הוא משחרר פצצה ממטוסו הוא "מרגיש מכה קלה באווירון, וזה עובר כעבור שנייה".
עתירתה של תנועת  "יש גבול" הוגשה בספטמבר 2003 באמצעות עו"ד אביגדור פלדמן ומיכאל ספרד, לאחר שהפרקליט הצבאי הראשי דאז, האלוף מנחם פינקלשטיין, סירב לפתוח בחקירה מצ"ח פלילית בעקבות הריגתם של 14 האזרחים. (מובאת בנספח 1 לעבודה). בשנים שחלפו מאז הוגשה העתירה לבג"ץ התעקשה המדינה שפעולת החיסול הייתה חוקית ונעשתה במידה. "אין חובה לקיים חקירה פלילית ביחס לכל מקרה שבו נפגעים אזרחים תמימים אגב לחימה", אמרו גורמים שהתנגדו לעתירה. שופטי בג"ץ עיכבו את הדיון בעתירה פעם אחר פעם, ולבסוף החליטו כי זו תובא לדיון רק אחרי ההכרעה העקרונית בעתירה בעניין מדיניות ההתנקשויות הישראלית. (החלטה אשר ניתנה ביום  14.12.2006והמובאת בנספח 2 לעבודה) אולם בחלוף חמש שנים, הודיע המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, כי אף על פי שהנחיות בג"ץ בנוגע להקמת ועדות לבחינת סיכולים אינן חלות על מקרה זה, תוקם ועדת שתבחן את האירוע. "בהתחשב בנסיבותיו החריגות והמיוחדות של האירוע, ובלי שהדבר יהווה תקדים", אמר עו"ד ניצן, "מסכימה המדינה כי הנסיבות שבגינן נפגעו אזרחים חפים מפשע בעת ביצוע הפעולות בפרשת שחאדה – ייבחנו על ידי ועדת בדיקה אובייקטיבית שתמונה לשם כך על ידי רשויות המדינה המוסמכות".
הודעת המדינה התקבלה לאחר שלפני שלושה חודשים הורו השופטים למדינה להודיע האם היא מסכימה להקמת ועדה בלתי תלויה. זאת, על סמך הוראה שנכללה בפסק דינו של בג"ץ מדצמבר 2006, שאישר את "מדיניות החיסולים". נשיא בית המשפט עליון, אהרן ברק, שכתב את פסק הדין המרכזי, קבע שלא ניתן לקבוע בדבר חוקיותה של מדיניות החיסולים ככזו. לשיטתו, "אשר על כן הוחלט, כי אין לקבוע מראש כי כל סיכול ממוקד הוא אסור על פי המשפט הבינלאומי המנהגי, כשם שאין לקבוע מראש כי כל סיכול ממוקד הוא מותר על פי המשפט הבינלאומי המנהגי".
באותו פסק דין נקבע כי במקרים שבהם נהרגים תוך כדי ההתנקשויות גם אזרחים תמימים, יש לבחון בדיעבד את התנהגות הצבא, בבחינה "בעלת אופי אובייקטיבי". לפיכך, הוועדה שתוקם אמורה לבחון את המידע שהיה בידי צה"ל לפני קבלת ההחלטה על ההתנקשות בשחאדה.