תוכן עניינים:
1.      מבוא
    
2 . תיאוריות מרכזיות לשחזור תהליך הכיבוש והתנחלות הארץ           א. בתיאורית הכיבוש הצבאי           ב. תיאורית התנחלות נוודים מתוך ספר המדבר           ג. תיאורית התנחלות של אכלוסיה פסטורלית כנענית           ד. תיאורית התנחלות של אלמנטים כנענים מורדים ה.     סינתזה של מספר תיאוריות ו.         השקפה אישית.
3 .      סיכום     4.
הערות ביבליוגרפיה    מבוא:
עלינו להיות מודעים לכך שפרשת התנחלות הארץ לא היה אירוע בודד, אלא חלק מנדידת עמים שהתרחשה באותה תקופה. עניין הכיבוש זכה למספר רב של תיאוריות שנוצרו בגלל האי-התאמה שקיים לפעמים בין התיאור המקראי לממצא הארכיאולוגי, סיבה נוספת היא שהחוקרים עצמם מפרשים את אותם הממצאים הכתובים והארכיאולוגיים בצורות שונות.
אחד הפרקים הכי מרתקים בהיסטוריה של עם ישראל הוא תקופת ההתנחלות בארץ. המעבר בין תקופת הברונזה המאוחרת ותקופת הברזל הראשונה אינו מעבר חד וחלק, נהפוך הוא זהו מעבר בין קריסה של "העולם הישן" והתבצרותה של מציאות חדשה. בתקופה זו אנו עדים לשינויים דרמתיים לא רק בארץ כענן אלא בכל העולם העתיק. לדוגמה פלישת הפלשתים למצריים  וכנען הייתה חלק מתנועת עמים גדולה, שהציפה את ארצות האגן המזרחי של הים-התיכון במאות 12-13 לפנה"ס. עמים דוריים שפרצו ליוון ולאיי הים-האגיאי והיחרבו את התרבות המיקנית. בצפון סוריה ואסיה הקטנה האימפריה החיתית קורסת ומתפוררת למדינות קטנות. באותה תקופה נהרסת העיר אוגרית, ומתחוללת מלחמת טרויה. מצריים, מעצמת העל באותם הימים, נחלשת והשפעתה פוחתת. התנחלות הארץ לא מתבצעת  כארוע בודד אלא על רקע של נדידת עמים ושל שינויים פנימיים חריפים. כיבוש ארץ כנען מתואר בהרחבה במקרא בספרים: ב"מדבר", "דברים", "יהושע" ובפרק הראשון של ספר-שופטים אפשר לפרש את סבך הסתירות בסיפור המקראי כרמז לכך שהכבוש וההתנחלות מתפרסים לאורך זמן, ושתהליך ההתנחלות התבצעה בעקבות נחשולי חדירה רבים, אבל אי ההתאמה בין הגרסאות השונות גם גורמת לקושי רב בחיפוש אחר "הגרעין ההיסטורי של התנ"ך". כשאנו מסתכלים על הסיפור המקראי עלינו לזכור שזו תמונה רטרוספקטיבית. בין המאורעות ובין כתיבתם ועריכתם עברו מאות שנים. צריך לקחת בחשבון גם את האלמנט הרפלקטיבי, קשה להפריד בין התמונה שעולה  מראשית ההתנחלות לבין המציאות שבה חיו המחברים של סיפורי הכבוש. עלינו גם לזכור שהעם אוהב לפאר את גיבוריו, להוסיף להם נופך אגדה ולעתים לצרף מאורעות קדומים שונים סביב אישיות דגולה אחת.  כדי לפרש נכון  את המקור המקראי ולשחזר את התקופה הנסקרת                                     3
 במבט היסטוריוגרפי, אנו זקוקים לתעודות המתארות את התקופה ולממצא האפיגרפי והארכיאולוגי. ישנם מספר ממצאים שיש לגביהם הסכמה רחבה: באסטלת מרנפתח מוזכר לראשונה השם ישראל כישות אתנית: "המושלים השתחוו ארצה באומרם: 'שלום'. אין אחד אשר ירים ראשן בין תשע הקשתות. מנרפת תחנו (לוב), שקטה חת, נבוזה כנען בכל רע. לוקחה אשקלון, נתפסה גזר, ינועם הייתה כלא הייתה, ישראל הושם (הייה לשממה) אין לו זרע.
הייתה ח'ארו (ארץ כנען) כאלמנה מפני מצרים. כל הארצות כולן שקוט שקטו. כל אשר ינדוד רותק על ידי מלך מצרים העלינה התחתונה והתחתונה-מרנפתח" התאריך היחיד האמין שיש לנו אודוד תקופת הכבוש וההתנחלות הוא אסטלת מרנפתח מ-1207
לפנה"ס. אך המבצע הצבאי המוצלח שמתואר בו אירע חמש שנים קודם ב-1212 לפנה"ס. עובדה היא שב-1212
לפנה"ס ישראל היא כבר ישות אתנית נפרדת, ושיש להניח שב-1212
לפנה"ס לשבטי ישראל יש כבר כוח צבאי. נקודה אחרת שחוקרים לא חולקים עליו היא שבתקופה ברונזה המאוחרת כמעט אין נקודות התיישבות בגב ההר ושבתקופת הברזל הראשונה צצים בין 200 ל-300 ישובים קטנים וחדשים באותו אזור. לגבי התרבות החומרית של שבטי ישראל ולגבי זהותם מקורם קיימים ויכוחים רבים בין החוקרים והללו הולידו מספר תיאוריות. שחלקם דוגל בכבוש צבאי והתנחלות וחלקם בהתיישבות הדרגתית ושקטה. העבודה בפונט
1 6