פונדמנטליזם מוסלמי: משנתם הדתית של הפונדמנטליסטים מול התפיסות המערביות-מודרניות והמשטר הדמוקרטי-ליברלי מבוא
בעולם הפוסט מודרני, כפי שאנו מכירים אותו כיום, מתנהל מאבק איתנים בין שני כוחות מרכזיים ובין שתי תפיסות עולם שונות על ההגמוניה בשוק הדעות הבינלאומי. מאבק זה שבסיסו בדיון על מקור הסמכות, סובב סביב שאלת מקומה של הדת ואמונה הדתית אל מול הדת האזרחית, השלטון, המדינה ואופייה . האם מקור הסמכות הוא האל ויש להחיל לפיכך משטר תיאוקרטי, או שמא מקור הסמכות הוא היחיד ולכן הדמוקרטיה הליברלית היא צורת המשטר הרצויה.
הגלובליזציה המואצת הביאה עימה שינויים רבים ותמורות שהשפיעו על צורות המשטר ואופי המדינות. הגלובליזציה הביאה לשקיעת האידיאולוגיות ושקיעת מדינת הלאום (הנטינגטון, 2003). ללא קונצנזוס רעיוני קשה למדינה להתקיים כקולקטיב.
המאבק על הסדר העולמי החדש יצר תנועות פונדמנטליסטיות חוצות מדינות המאוגדות סביב נושא העימות עם הגלובליזציה, האמריקניזציה, שהיא ממבשריה, ומשטרים דמוקרטיים ליברליים הסותרים את עליונותה של הדת ושליטתה על אורח החיים היום יומי. עד לאמצע המאה העשרים היה מרבית העולם המוסלמי נתון תחת כיבושן של אימפריות נוצריות, או בעלות אוריינטציה נוצרית. כבר בשלב זה היו המוסלמים נתונים בפיגור עצום מול מדינות המערב מכל הבחינות. הסיבה המרכזית לכך הייתה שהמהפכה התעשייתית, שהחלה בבריטניה כבר במאה השמונה עשרה, פסחה על עמי האסלאם (הורי וצ'יפנדייל, 1998). תנועות ההשכלה והחילון, שגם הן החלו באירופה במאה השמונה עשרה, לא קנו להן מקום בקרב המוסלמים, ואלה, שהיו בעבר הרחוק ממובילי המדע וההשכלה בעולם, מצאו את עצמם הרחק מאחורי המערב. השגשוג הכלכלי שחל עם תום עידן הקולוניאליזם החל להשפיע גם על המדינות שהשתחררו זה עתה מכבליו. התופעה המוכרת לנו כגלובליזציה, דהיינו השפעת הכלכלה המובילה על שאר העולם, החלה להכות שורש בעולם הראשון, השני והשלישי, ומימשה את טענתם של מתנגדיה, כי הגלובליזציה היא המשך האימפריאליזם באמצעים אחרים, עקיפים (ז'יז'ק 2002).
כל זמן שהתנהלה המלחמה הקרה יכלו מדינות האסלאם לתרץ את עימותם עם המערב למסגרת העימות הבין-גושי. עם סיום המלחמה הקרה התחוור לעולם כולו כי ניצחונה של השיטה הדמוקרטית-ליברלית, כלומר,  של התרבות המערבית-קפיטליסטית, הוא גורף. העולם המוסלמי התחבט בשאלה האם ניתן להשלים עם עליונות מערבית זו? האם הדבר עולה בקנה אחד עם תפיסתו של האסלאם את עצמו? התפיסה הדומיננטית בקרב מרבית המוסלמים בעולם נוטה לענות בשלילה על שאלות אלה, למרות תדמיתה של דת זו בעולם המערבי (אייזנשטט 2004).