סכסוכי עבודה במסגרת יחסי העבודה מעוגנים בקונפליקט או בעמדות שונות של הצדדים המעורבים. בדרך כלל מדובר בסכסוך כלכלי או סכסוך משפטי.
אחת מהדרכים ליישוב הסכסוך היא שביתה או השבתה. זכות השביתה בישראל היא זכות יסוד של עובדים במשטר דמוקרטי והיא נחשבת אחד מהיסודות הבסיסיים של הדמוקרטיה. זכות השביתה נועדה להגן על זכויות העובדים באופן קולקטיבי על ידי הימנעות פסיבית מעבודה והיא מוגדרת כזכות יסוד של חופש ההתאגדות ושל הזכות למו"מ קיבוצי.
ההחלטה לשבות בישראל נעשית בידי הגוף החוקי של העובדים הפועל במישור הקיבוצי מכוח חוק הסכמים קיבוציים ומכוח חוק יישוב סכסוכי עבודה (שם,
2 003). לעניין זה, סכסוך עבודה מוגדר בחוק יישוב סכסוכי עבודה (התשי"ז 1957) (כספי וקסטיאל, 2005) כ"סכסוך באחד הנושאים המנויים להלן שנתגלע בין מעביד לעובדיו או לחלק מהם, או בין מעביד לארגון עובדים או בין ארגון מעבידים לארגון עובדים, להוציא סכסוך היחיד". בעבודה זו ייעשה ניסיון לבדוק האם השביתה היא כלי יעיל ליישוב סכסוכי עבודה, באמצעות בחינת המקרה של שביתת "פי גלילות" בפברואר
2 002. ראשי פרקים מבוא
פרק 1:
השביתה וזכות השביתה פרק 2: שביתת עובדי פי גלילות פרק 3: תוצאות השביתה סיכום ביבליוגרפיה נספחים כתבה ב-YNET