מטרתו של חיבור זה להציג ולבסס טיעון לפיו, על –פי אריסטו, רק בעל סגולה יכול להיות בן-חורין. הטיעון האריסטוטלי הוא בדבר קשר בין "סגולה" (arete ביוונית) לבין "חירות":
החירות מותנית בסגולה, החירות נובעת מתוך חיי סגולה. ההסבר והביסוס של הטיעון צריך שיעשה לאור ההיגיון האריסטוטלי, לאור מערכת המושגים שלו ולאור חיי החברה או המדינה בזמנו של אריסטו. בחינת הטיעון מתוך ראייה חיצונית או תפיסות בנות- זמנינו – תהיה לא נכונה ולא מועילה.