תקציר העבודה עבודה  זו תאפשר לקורא להתוודע לאבני דרך משמעותיות בחייו של הרצל ובאופן בו הטביע חותמו על חיי העם היהודי. על במה זו תיסקר הביוגרפיה של תיאודור הרצל ולאומיותו. חשוב ביתר שאת ללמוד על תיאודור זאב הרצל ומהלך חייו. למידה על עולמו החיצוני והרקע ממנו הגיע תעניק לנו פרספקטיבה רחבה יותר על דמותו והלך הרוח שאפיין אותו. בד בבד, יוגדר המושג "לאומיות",תוך השמת דגש על לאומיות בעלת צביון יהודי. לבסוף, יועלו לדיון נקודות משמעותיות העוסקות בנקודות המפגש והשוני בין לאומיותו של הרצל לבין לאומיות יהודית.    נקודת ציון משמעותית שתפתח, דה פקטו, את הסקירה הספרותית מתרחשת ב-14 בפברואר 1896. לראשונה הוצג עלון נטול כריכה אשר נשא את השם 'מדינת היהודים'. האחרון חולל,דה פקטו, מהפכה וחשף לציבור אדם אלמוני, שעתיד לחולל מטמורפוזה בלאומיות היהודית. האחרון הטביע חותמו באופן כה מהותי, ראייה לכך הינה העובדה כי קיבל את תואר  "חוזה המדינה" של מדינת ישראל. אישיות זו ,ד"ר תיאודור הרצל, באחד מפועליה הראויים לציון, שנה וחצי לאחר נקודת זמן זו, איגד את מכלול הפלגים והארגונים הלאומיים של העם היהודי לכינוס אחד, אשר ייזכר בהיסטוריה בשם "הקונגרס הציוני הראשון". הווי אומר, נקודת מפנה שלאחריה שינתה הלאומית היהודית פניה באופן ניכר. "תוכנית באזל" הייתה ועודנה אחד התוצרים המשמעותיים של הקונגרס. תוכנית זו היוותה את נקודת הפתיחה בה החלו מטרות ויעדי העם היהודי לצאת מהכוח אל הפועל. " הציונות שואפת להקים לעם ישראל בית-מולדת בארץ ישראל, מובטח לפי משפט הכלל". קונגרס זה אין בלתו בשל העובדה שבנקודת זמן אחת רוכזו קשת רחבה של פלגים מכל קצוות הלאומיות היהודית.  קונגרס זה ייזכר כמיזם ויצירה של הרצל עצמו. בתום הקונגרס חזה בפרסיה את קום המדינה, העריך כי בתקופה של עד יובל שנים תקום מדינה לעם היהודי. הציטוט " בבאזל ייסדתי את מדינת היהודים" עובר כחוט השני בחיינו. בעידנו של הרצל ניכר היה כי מדובר באוטופיה, ברם, יובל שנים לאחר מכן, בכ"ט בנובמבר, זכתה המדינה היהודית בהכרת העולם ושנה לאחר מכן, הוכרזה כמדינת היהודים- היא מדינת ישראל. זה המקום לציין את ההסלמה שאפיינה את האנטישמיות במערב אירופה, שלאורה רקמה תוכנית באזל עור וגידים. תופעה נתעבת זו הגיעה לשיאה במשפט דרייפוס. בתהליך הדרגתי הרצל מפנים ומקיש כי האמנציפציה גרידא, אינה מהווה פתרון קבע עבור היהודים. חשוב לזכור כי הרצל הינו יהודי מתבולל, שהגיע לתובנה כי  ההתבוללות איננה הפתרון. תחושה זאת שימשה כקטליזאטור  לכתיבת "מדינת היהודים" ולכינוסו של קונגרס באזל. מצב זה נתן אותותיו ואף השפיע באופן מפורש וישיר על תפיסתו הלאומית של הרצל. בעידן שקדם להופעתו של הרצל, פתרון הלאומיות היהודיות עובד בסדר היום הציבורי בזעיר אנפין ולכן, השפעתו של הרצל היא כה רמת מעלה. דה פקטו,  יהודים אחדים בלבד באזור מזרח אירופה, האמינו בפתרון של מדינה יהודית לעם היהודי. שמונה שנים לאחר "מדינת היהודים" הפכה הלאומיות היהודית נוסח הרצל, לאפיק משמעותי. לא אחת ייאמר כי מדובר כאן בפתרון בודד "לשאלת העם היהודי".  הווי אומר, חקר לאומיותו של הרצל מהותי הן מההיבט ההיסטורי והן מההיבט החברתי.
חרף השפעתו העליונה, חשוב לציין, כי תפיסתו הלאומית של הרצל אומנם טומנת בחובה נקודת מפנה, ברם, אינה תלושה מתפיסותיהם של הוגים שקדמו לו על ציר הזמן. דהיינו, תפיסת הלאומיות של הרצל, אינה מנותקת מן ההוגים אשר היו וחיו לפניו. הרצל היה משפטן ואינטלקטואל. למד והכיר את השאיפות הלאומיות של מגוון העמים ששכנו באירופה בכלל ובקיסרות האוסטרו-הונגרית בפרט והושפע מהם. הרצל גדל והתחנך בין כותליה של האימפריה האוסטרו-הונגרית- תחילה בבודפשט ואחר כך בווינה. הפרספקטיבה הלאומית שלו חפפה לליברליזם ובתור אדם שהתחנך עפ"י אושיות האימפריה האוסטרו-הונגרית, הרצל  הושפע מהלאומיות הדומיננטית באזורים אלו. מאידך גיסא, לאור מצבו הייחודי  של העם היהודי-המבוזר בעולם המפוזר, ללא טריטוריה מאחדת- צפוי כי גישתו של הרצל ללאומיות, תהיה אוונגרדית ונבדלת משאר ההוגים והחוקרים שעסקו בתחום.  לאור השפעתו  המרכזית  של הרצל, הן בריכוז מגוון הזרמים  היהודים והן בתקומתה של מדינת הלאום היהודית, הכרחי יהיה לרדת לעובי הקורה  וללמוד לעומק על תפיסתו לאומית של הרצל. רובד זה מהווה בעבודה זו שאלה מרכזית. יתרה מזאת, אנסה לבדוק עד כמה אותם הוגים וחוקרים שקדמו להרצל כרונולוגית הטביעו חותמם ועיצבו את השפעתו ובמה נבדל מהם. היבט נוסף יעמוד על ניגודים בין תפיסתו הלאומית של הרצל לתפיסות לאומיות שונות. במהלך דרך זו ייסקר המונח "עם" תוך ניסיון ללמוד על מדינת הלאום האידיאלית בעיני הרצל. על מנת שסקירה השוואתית זו תהא לוקה בחסר תיערך אנלוגיה  להוגים של הלאומיות היהודית. על מנת להרחיב את היריעה ולנסות ולפשט את התחומים הנ"ל בחרתי לבנות את העבודה בעזרת הטרילוגיה הבאה: חלק ראשון מבוסס על מקורות ספרותיים שונים, דהיינו, נשעה שימוש במחקר אכותני.
נחשפתי למקורות אינפורמציה שהם עמודי התווך מבחינתי ללמידת נושא זה, בין היתר, ספריו של הרצל "מדינת היהודים" ואלטנוילנד".
בד בבד, נעשה שימוש בקשת רחבה של אגרות,ביוגרפיות, יומנים, מאמרים ופרספקטיבות של הוגים נוספים על לאומיותו של הרצל עצמו. נופך נוסף התהווה בשל העובדה שביקרתי במוזיאון הרצל בבירה. חלק היולי זה טומן בחובו סקירה ספרותית בעלת צביון תיאורטי.סקירה זו נכתבה ברוח הדברים של מגוון הוגים בתחום הלאומית האוניברסאלית.
יוצגו כאן החוקרים שתרמו ביתר שאת לעיצוב התחום. בחלק זה יושם הדגש על העובדה כי לאומיות הינה מושג המאפיין את המודרניזם. לאחר מכן, תוצגנה קשת פרספקטיבות של חלוצי הלאומיות היהודית.בד בבד, תסקרנה תיאוריות הליבה של הלאומיות,תיערך אנלוגיה בין הלאומיות בעלת הצביון הרומנטי לרעותה  הליברלית. תוך התייחסות לתפיסות לאומיות נוספות. בחרתי להסתייע בכתביהם של  רנן, פיכטה, הרדר וקון. נופך נוסף יינתן לאור מאמרה של חדווה בן ישראל, אשר חקרה את הלאומיות על כל צבעיה הרבים.
בחלקה השני של העבודה, אנסה לרדת לעומק בנושא תפיסתו הלאומית של הרצל. זאת לאור רוח הדברים של קשת רחבה של הוגים אשר בחנו את נושא הלאומיות. חוקרים אלו התבססו בין היתר על הטקסט "מדינת היהודים" שפורסם ב-1896 ו"אלטנוילנד- ארץ עתיקה חדשה" שפורסם ב-1902. ברם, הרצל שהנושא זרם דם בעורקיו התאפיין גם בכתיבת נאומים, מכתבים ואיגרות. כל אלה בצוותא מרחיבים עבורנו את היריעה לגבי תפיסתו הלאומית. לדידי, החלק האחרון טומן בחובו את הערך המוסף החדשני והמשמעותי ביותר. על גבי פלטפורמה זו תוצג אנלוגיה מעמיקה בין תפיסתו הלאומית של הרצל, שאושיות ממנה הוצגו בחלק הקודם לבין קשת תפיסות לאומיות שהוצגו בחלק שפתח את העבודה. אנלוגיה זו אשר טומנת בחובה התייחסות הן לחוקרי הלאומיות האוניברסאלית והן למבשרי הלאומיות היהודית שקדמו כרונולוגית לתיאודור הרצל.  אנלוגיה מעמיקה זו תכליתה – ניסיון להבין עד כמה תפיסתו של הרצל הייתה חדשנית ועד כמה הטביעה חותמה. כולי תקווה שאצליח להרחיב את היריעה על קשת הנושאים שהוצגו.
תוכן העניינים
מבוא –.
עמ' 2-4
תולדות חייו של הרצל -עמ' 5-7
הלאומיות- ביאור ואינטרפרטאציה-..
-..עמ'
8 -14
תודעה לאומית יהודית ..
עמ' 15-17
משנתו הלאומית של הרצל –…עמ'
1 8-23
לאומיותו של הרצל תחת פרספקטיבה חוקרת .עמ'
2 4-29
לאומיותו של הרצל ביחס ללאומיות יהודית כוללנית -. עמ'
3 0-31
סיכום –..עמ'
3 2-33
ביבליוגרפיה -עמ'
3 4-35