העיתונות כמרחב שיח חדש בחברה היהודית בירושלים במאה הי"ט במקרה מבחן של היחסים הבין עדתיים עבודה לשם קבלת תואר מוסמך תשס"ה                                                                                תוכן:שער 1
תוכן -..2
תקציר -3
הקדמה ..
4
מבוא -.
6
חלק א': פרק א': ארץ ישראל במאה הי"ט.
  א.א.א. רקע כללי …8
  א.א.ב. מצב הישוב היהודי בירושלים -.
9
  א.א.ג. "ישוב ישן" ו"ישוב חדש" 11
  א.א.ד. "הפקידים והאמרכלים" 12
  א.א.ה. כספי ה"חלוקה" -…13
פרק ב': ראשית העיתונות היהודית.
  א.ב.א.
השכלה יהודית כערש לעיתונות יהודית בחוץ לארץ -..15
  א.ב.ב. התפתחות ההשכלה והעיתונות היהודית ברוסיה –16
  א.ב.ג. עיתונות יהודית בארצות שונות …19
א.ב.ד. עיתונות יהודית בירושלים –..21
חלק ב': פרק א':
העיתונות הירושלמית.
ב.א.א. רקע .22
ב.א.ב. מודעות קיר –
24
פרק ב': מקרי מבחן ביחסים הבין עדתיים.
ב.ב.א.
בתי-חולים -..
5 ב.ב.ב.
בתי-ספר –.38
ב.ב.ג. ישוב הארץ -…53
פרק ג': תקשורת המונים -..54
סיכום -57
ביבליוגרפיה –.59
רשימת הנספחים -66
נספחים .
67
תקציר באנגלית -.87
תקציר במהלך המאה הי"ט גדל והתגבש הישוב היהודי בירושלים. מאלפים בודדים בראשית המאה, לעשרות בודדות של אלפים בסופה.
בתחילת המאה הי"ט היה הישוב היהודי בעיר מורכב רובו ככולו מבני העדה הספרדית. אשכנזים נמנעו ממגורים בעיר, בשל חוב כספי למוסלמים, עבור חורבת רבי יהודה החסיד. רק בשנות העשרים של המאה הי"ט וותרו המוסלמים על החוב, והחלה התיישבות אשכנזית בירושלים.
האשכנזים התחלקו לשתי קבוצות עיקריות, חסידים ופרושים. אך גם בתוך קבוצות אלו, הייתה חלוקה  נוספת, חלוקה לכוללים, על פי ארצות המוצא. בין הקבוצות השונות שררו יחסים אמביוולנטיים. היו נושאים בהם היה שיתוף פעולה והסכמה בין העדות השונות, אך היו נושאים אשר הבעירו את אש המחלוקת.
עבודה זו עוסקת בשלושה נושאים אשר העסיקו את בני ירושלים בתקופה זו ונידונו במרחב השיח הציבורי:
בתי-חולים- ורפואה מודרנית, בתי-ספר-וחינוך מודרני, והתיישבות-חקלאית פרודוקטיבית.
בראשית המאה הי"ט חלה פריצת דרך בתפוצת עיתונים בעולם. התפשטות ההשכלה, וידיעת קרוא וכתוב מצד אחד, ופיתוח טכנולוגי מצד שני, חיזקו את צריכת העיתונים. גם בירושלים החלה להופיע עיתונות- עיתונות יהודית עברית .
בשנת 1863 נוסדו בירושלים העיתונים הראשונים, במתכונת הדומה לעיתונות זמננו. העיתון הראשון היה "הלבנון", הוא היה ביטאונה של העדה הפרושית, וייצג את המנהיגות הרשמית של העדה. העיתון השני הוא "חבצלת", עיתונם של החסידים אשר ייצג גם את הספרדים. מקומה של העיתונות בדיונים הציבוריים , אודות הנושאים השנויים במחלוקת, היה מרכזי. בני ירושלים אשר גילו את מרחב השיח החדש שנפתח בפניהם-העיתונים, ניצלו אותו היטב, ומעל במה זו התנהלו רבים מהפולמוסים.
העיתונים הגבירו את המחלוקות, הן בשל הפומביות שנתנו לכל אירוע והן בשל פתיחת הדיון לציבור הרחב וגרירת אנשים  לתוכו. אנשים אשר ללא העיתונים לא היו הופכים לחלק מהדיון.
על חלקה של העיתונות כגורם מתסיס בהוויה הירושלמית במאה הי"ט-עבודה זו.   העבודה בפונט 14