משפט בינלאומי פומבי- עבודה מס' 1
1 . הטענה העיקרית עליה נסמכת ווג'יטריה הינה קיומו של מנהג. עפ"י סעיף
3 8 (1) (ב) לחוקת בית דין הבינלאומי, המנהג הינו נוהג כללי שנוספת לו מחויבות פנימית של המבצע.
על מנת שמדינת ווג'טריה תוכן לאשש את טענותיה יש לה צורך להוכיח כי מתקיימים שני יסודות המקיימים מנהג. היסוד הפיסי- יש להראות כי קיימת פרקטיקה התומכת במנהג והיא צריכה לעמוד בשלושה תנאים: עליה להיות ממושכת, עקבית וכללית. פרקטיקה כללית: ווג'טריה צריכה להראות שמספר גדול מדינות נוהגות באותה דרך. פרקטיקה -.
3. לפי פרשת המדף היבשתי עולה כי הסכמים בנושא תיחום גבולות וכמו במקרה הנידון שימוש בשטחים שאינם בתחום הגבולות של המדינה המשתמשת הינם שיקולים משפטיים ואינם יכולים ללמד על תוכנו של מנהג. לכן אף שמדינות בעולם חתמו בניהן על הסכם שימוש בקרקע של מדינה שכנה, אין זה אומר שהדבר מקובל, וניתן לבצע אותו גם במדינה שאינה חתמה על ההסכם (כל עוד אותה  מדינה היא לא מתנגדת עקבית להסכם). כלומר: אין זה מנהג, כמו כן כדי שיתקיים מנהג חש צורך שהרוב המכריע של המדינות יקיים את הפרקטיקה שיוצרת מנהג. הדבר נקרא: אלמנט הכלליות.
4 . המנהג מהווה הסכמה –
העבודה ללא ביבליוגרפיה