תוכן העניינים
מבוא. – 2 – פרק א': חלופת מאסר ועקרונותיה. – 3 – פרק ב': רקע
חברתי לחלופות מאסר. – 4 – פרק ג':
היתרונות והחסרונות הקיימים במסגרת עבודות שירות. – 7 – סעיף ד': האם חלופת המאסר השיגה את מטרתה?  הסתמכות על נתונים מחקריים. – 11 – סיכום. – 14 – רשימה ביבליוגרפית. – 15 – מבוא
בקרב מרבית המתמודדים עם בעיות הענישה, קיימת הסכמה שהמאסר אינו משיג את המטרות לשמן נועד. ההוכחה לכך מתבטאת בשיעור הרצידביזים הגבוה של אסירים.
נשמעות טענות רבות שבית הסוהר הינו "חממה" לפשע. אסיר משוחרר מתקשה להסתגל לחיי הקהילה לאחר שנותק ממנה, כמו כן, הקהילה נמנעת מלקלוט אסירים לשעבר. טענות נוספות שנשמעות הן עלות המאסר והצפיפות הרבה בבית המאסר, הגורמות לחוסר הומאניות ולהגברת ההתנהגות העבריינית. בעיקר נפגעים אלו השוהים לראשונה במאסר כתוצאה ממפגש עם סמים ועבריינות בתוך כותלי הכלא, על רקע אי הנוחות המתוארת לעיל, קיימת נטייה בעולם לחפש אחר אלטרנטיבות חלופה למאסר ולאתר תחומי ענישה חדשים.
עבודה זאת תעסוק בנושא: עבודת שירות כאלטרנטיבה למאסר, תפרט מהי חלופת מאסר, ותעמוד על עקרונותיה  בנוסף לכך עבודה זו, תראה את הרקע החברתי ממנו צמחה חלופת המאסר בעולם ותציג את היתרונות ואת החסרונות בעבודת השירות ולבסוף תסביר האם חלופת המאסר השיגה את מטרותיה. פרק א': חלופת מאסר ועקרונותיה התוספת האחרונה במערכת העונשים בישראל היא אמצעי הקרוי עבודות שירות ההחלטה על כך נתקבלה בכנסת ב-1-4-1987, והשיטה פועלת החל מ-1-7-1987. הוועדה הסכימה שניתן להשיג את מטרותיו העונשיות של המאסר במקרים של עבריינים מסויימים בדרך מועילה יותר לחברה, ומזיקה פחות לעבריינים הוועדה הייתה ביקורתית ביחס לדרך הפעלת עבודות העונשין.מקבלי התיקון בחוק הושפעו בין היתר גם מהשאיפה להפחית את הצפיפות השוררת בבתי הסוהר.
 עבודת שירות היא חלופה למאסרים קצרים עד שישה חודשים. השופט הוא המחליט על המרת עונש המאסר בעבודות שירות.
החלטה כזו יכולה להתקבל לאחר שהנאשם הסכים לעבוד בעבודת שירות כחלופה לכליאה, ולאחר שהממונה על הפעלת עבודות שירות הודיע לבית המשפט שיש מקום עבודה שניתן לקלוט בו את הנאשם. השיטה מאורגנת ומופעלת על ידי שירות בתי הסוהר, בתיאום עם שירות התעסוקה. לעבודת השירות שתי צורות:
א. עבודת משק העבודה יכולה להיות בכל תחום: בתעשייה, בחקלאות או במשרד, אצל מעבידים פרטיים או במוסדות המדינה, בהתאם לצורכי המשק כפי שאלה נקבעים ע"י שירות התעסוקה. המעסיק משלם שכר, לא פחות משכר המינימום שנקבע עבור אותו סוג של עבודה. אולם השכר אינו משולם ישירות לנשפט אלא באמצעות שירות בתי הסוהר. השירות רשאי לנכות משכר זה גם עבור הוצאות הארגון והפיקוח וגם את תשלומי הקנס או הפיצויים שהנשפט חייב, בתנאי שהסכום שיישאר בידיו לא יהיה  פחות מ-90% משכר המינימום במשק.
ב. עבודה ציבורית היא עבודה לתועלת הציבור אשר נעשית באחד ממוסדות המדינה או במוסד המצוי בבעלות ציבורית, לפי קביעת  שירות התעסוקה אין משלמים שכר עבור עבודה ציבורית.
תקופת מאסר שהומרה ע"י בית המשפט לאחד משני סוגי עבודות השירות נחשבת כמאסר. אם העבריין אינו