תוכן עניינים
·       מבוא                                                                                
3 ·       פרק א' – תיאורטי  – מרכיבי עוצמתה של מדינה                            וגורמי הקונטקסט                                          4
–  6
·       פרק ב' – השפעת מרכיבי העוצמה וגורמי                           הקונטקסט על עוצמת מדינת צרפת                 7  – 12
·       פרק ג' – סיכום                                                              
1 3
·       ביבליוגרפיה                                                                    14
מבוא
איך הגיע הגנרל נפוליאון בונפרטה למבואות יפו ב-3 במרס
1 799? התשובה נעוצה בהערכת המצב אשר הגיש לממשלת צרפת כשנה וחצי קודם לכן.נפוליאון שב באוקטובר 1797 לאחר ניצחון על צבא האימפריה ההאבסבורגית ,הרפובליקה הצרפתית גברה על ממלכות אירופה והן נאלצו לחתום על חוזה שלום עימה בקמפו פורמיו.רק בריטניה  סירבה להצטרף לחותמי חוזה השלום.ממשלת צרפת החליטה לתכנן נחיתה בבריטניה ולאלצה לכרות עימה ברית שלום.לאחר סיורו בחופי תעלת למנש ובסיסי הימייה שם קבע נפוליאון כי אין בכוחו של הצי הצרפתי לאבטח את הפלישה הצרפתית המתוכננת מעבר לתעלה,בשל עליונות הצי האנגלי.הוא הציע לכבוש את מצרים שהייתה אז בשליטה תורכית-ממלוכית,לאיים בכך על האימפריה הבריטית בארצות האוקיינוס ההודי,וללחוץ על בעלות בריתה דרך אנטוליה והבלקנים.המאה ה-18
החריפה התחרות בין המעצמות על הסחר ועל המושבות במזרח.אנגליה הייתה מעוניינת במצרים בעיקר בשל הודו.צרפת,לעומתה,קיוותה לפגוע בעליונות הבריטית במזרח.על רקע זה היה המסע הנפוליאוני למצרים בבחינת ניסיון צרפתי להכריע את הכף במאבק בין שתי הקיסרויות .
 גישתו החדשנית של נפוליאון נתקבלה על דעתה של ממשלת צרפת, וב-13 במאי 1978 יצא נפוליאון בראש כוחות צבא מנמל טולון לאלכסנדריה.
מטרת המחקר היא : לבחון את מידת  השפעת עוצמת המדינה תוך התחשבות בגורמי הקונטקסט על מדיניות החוץ שלה.
שאלת המחקר היא : האם ובאיזו מידה משפיעה עוצמת מדינה בהתחשב בגורמי הקונטקסט על מימוש מדיניות החוץ? השערת המחקר היא: ככל שעוצמת מדינה בהתחשב בגורמי הקונטקסט גדולה יותר כך גדלה יכולת מימוש מדיניות החוץ.
להלן משתני המחקר:
משתנה תלוי – מימוש האינטרס הלאומי.
משתנה בלתי תלוי –  רמת העוצמה בהתחשב בגורמי הקונטקסט.
לבדיקת השערת המחקר נעשה שימוש בניתוח אירועים איכותי ובחקר מקרה – פלישת נפוליאון למצרים 1978.
העבודה תתבסס על ספרות תיאורטית ואמפירית ובמחקרים ומאמרים הדנים בתקופה הנדונה ובנושאי עוצמה.
העבודה בנויה משלושה פרקים: מבוא, פרק א'-  תיאורטי שיפרט את מרכיבי העוצמה וגורמי הקונטקסט , פרק ב' – יישומי המנתח את מרכיבי העוצמה וגורמי הקונטקסט בפלישת נפוליאון למצרים והשפעתם על מימוש האינטרס הלאומי ופרק הסיכום ג' – המשלב את  סיכומי הביניים מהפרק היישומי .