מבוא
אתר האינטרנט  אותו בחרתי לעבודתי הוא אתר גרינפיס- ישראל. ארגון גרינפיס ישראל הוא ארגון למען איכות הסביבה הפועל כשלוחה של גרינפיס ים-תיכון בפרט, וארגון גרינפיס העולמי בכלל. לאתר שלושה מאפיינים  עיקריים:
·        מספק מידע כללי על ארגון גרינפיס העולמי (ובפרט על גרינפיס ים-תיכון וגרינפיס ישראל) , מטרותיו, אידיאולוגיה, חזון וכו' .
·        מספק מידע  אקטואלי בנושאי איכות הסביבה, סכנות סביבתיות ומאבקים המתרחשים בארץ ובעולם לקידום שימור הסביבה. ·        מנסה לגייס תומכים ומתנדבים אל שורות הארגון דרך אתר האינטרנט.
ארגון גרינפיס כארגון למען איכות הסביבה מעניין במיוחד בשל היותו ארגון "כלל עולמי"- חוצה יבשות ומדינות לאום, בעל אידיאולוגיה ומטרות אחידות באופן כללי. אולם, בחינה לעומק של אופן המחאה של הארגון בארץ מעלה מספר שאלות מעניינות לגבי אחידותו של הארגון ומידת הצלחתו. מצד אחד הארגון שומר על אופי אחיד וייחודי של  מחאה, גיוס מפגינים ומבנה ארגוני, ומצד שני, בחינה של מחאת גרינפיס-ישראל מעלה כי הארגון בוחר שלא לעסוק בנושאים של אנרגיה גרעינית שמטרידה את הארגון העולמי.  גרינפיס, שלא כמו עמותות ותנועות מחאה אחרות, מנהל את מחאותיו בשני רמות עיקריות: מחאה פרובוקטיבית  (כגון כבילתם של המפגינים לשערי אתר הפסולת של רמת חובב), ומצד שני  מאבק מתון ומתוכנן ב"צינורות המקובלים" כגון מינוי לוביסטים לשינוי חקיקה, גיוס מדענים לפרסום מחקרי זיהום סביבה לשם הצגתם לציבור ולמקבלי החלטות, חבירה לארגונים שונים לצורך מציאת פתרונות, משאבים וכדומה. אופן מחאה  ייחודי  זה מעלה סוגיות בנוגע ללגיטימיות של הארגון כמוסד פוליטי ובהמשך לשאלה זו מדוע אין הארגון הופך למפלגה פוליטית.  וכן שאלות לגבי מידת ההצלחה של מחאת הארגון בארץ ומשך הישרדותו של הארגון לאורך זמן כה רב. אלו בקצרה השאלות שאביא לדיון בעבודתי.  בכדי להבין יותר לעומק את אופי המאבק שמנהל הארגון בארץ להלן עיין בנספח 2  המתאר בקצרה את התנועה בארץ ואת המאבקים המתנהלים בארץ בנושאי איכות הסביבה.
האם המחאה של גרינפיס בארץ משיגה את יעדיה  ?
כדי לענות על השאלה ראשית עלינו להבין כי עומדות בפנינו בעיות מתודולוגיות רבות המציבות את שאלה זו לכמעט בלתי אפשרית למענה ולהערכה בצורה אובייקטיבית ומדויקת. ליימן-וולציג מציג במחקרו מספר בעיות מתודולוגיות כאשר אנו ניגשים לשאלת הצלחת מחאה: הגדרת המטרות והבנתן- לא תמיד ברור מהן המטרות הספציפיות של המפגינים ויכול שמחאה נגד שינוי מדיניות אחת תביא ליצירת מדיניות גרועה יותר. יכולות להיות מספר מטרות גלויות וסמויות בו זמנית – דבר שמקשה על ההחלטה האם הארגון השיג את כל יעדיו.
מחקרים שונים מגלים ממצאים שונים לגבי אותו נושא (של הצלחה מחאתית ספציפית), זאת בהתאם לקריטריונים שונים למדידת הצלחה במחקר.
הערכות סובייקטיביות של נחקרים – יש לקחתם בעירבון מוגבל. באופן כללי נגיד שככל שאדם מרוחק מפעולת המחאה כך הוא מביע פחות אמון בהצלחתה.
סוגיית תפיסת המציאות – לעיתים קרובות אמצעי תקשורת יציגו את המציאות באופן סובייקטיבי, ינציחו ניצחונות על פני כישלונות ולהיפך, דבר שמטה את המחקר הכמותי.
למרות כל זאת, מסקרי דעת קהל עולה כי מחאה (גם לא חוקית) נתפסת על ידי מרבית הציבור כאמצעי משתלם וכדאי בכדי להביא לשינוי מדיניות והשגת הטבות מן המערכת הפוליטית, זאת למרות מסקנה העולה ממחקר סטטיסטי שמחאה בארץ לרוב לא משיגה את מטרתה (ליימן-ווילציג, 1989). בשורה התחתונה , כך ניתן להסיק ממחקרו של ווילציג, תפיסת המציאות לא פחות חשובה מן המציאות עצמה, ומספיק שמחאה בארץ תיתפס על ידי הציבור כעובדת ותזכה לחשיפה תקשורתית, כדי להניע ארגון כמו גרינפיס ישראל להמשיך את פעולות המחאה שלו ולהיות בטוח בהשגת יעדיה .