מבוא
“אנחנו {הישראלים} לא מקבלים פקודות מהם {האמריקאים}, אנחנו מתייחסים בהבנה לבקשות שלהם” (קירשנבאום,2005).
עובדת קיומה של מערכת יחסים מיוחדת בין ישראל ומעצמת העל ארצות הברית אינה נסתרת מהעין, ומשלבת בחובה אינטרסים פוליטיים, אידיאולוגיים, ביטחוניים, אסטרטגיים, וערכים אידיאלים משותפים.
יחד עם זאת אין מדובר במערכת יחסים סימטרית, וההפך הוא הנכון זוהי מערכת יחסים א-סימטרית.
בעבודה זו בחרתי להציג את מערכת היחסים בין ישראל לארצות הברית על פי דגם ” פטרון – קליינט” וכפי שהיא באה לידי ביטוי בשני מקרים : הראשון, תקיפת הכור העיראקי בשנת 1981, והשני מלחמת המפרץ הראשונה בשנת
1 991.
בפרק התיאורטי אציג את המאפיינים השונים אשר מרכיבים את יחסי פטרון – קליינט, ואתמקד כיצד היא משפיעה ומעצבת את מדיניות החוץ של מדינת הפטרון ומדינת הקליינט. בהמשך אציג סקירה כללית של מערכת היחסים בין ישראל לארצות הברית מאז קום המדינה ועד מלחמת המפרץ הראשונה.
בפרק היישומי, אציג את שני מקרי הבוחן כאשר כל מקרה יתואר בנפרד. אשים דגש על האינטראקציה בין ישראל לארצות הברית בשלבים שקדמו לשני המקרים, במהלך המקרים ולאחריהם. לאחר מכן איישם את דגם פטרון –קליינט על כל מקרה ומקרה. אבחן כיצד באה לידי ביטוי ארצות הברית כמדינת פטרון, וכיצד התנהלה ישראל כמדינת קליינט. אנסה להדגיש את השוני בין שני המקרים שכן שניהם התרחשו בתקופות שונות (שיאה של המלחמה הקרה, ותום המלחמה הקרה), ובימי נשיאים שונים, רייגן ובוש האב, אשר ניחנו בעמדות שונות כלפי ישראל.ובנוסף אבחן האם ישנה השפעה של המקרה הראשון על תהליך קבלת ההחלטות ומדיניות החוץ של ישראל בימי מלחמת המפרץ הראשונה. בחלק האחרון אציג את סיכום המחקר והמסקנות.
| מילות מפתח | או"ם, אינטרסים אמריקאים, ארנס, ארצות הברית וישראל, דוקטרינת בגין, המלחמה הקרה, יחסי פטרון קליינט, יצחק שמיר, כווית, מדיניות חוץ, מזרח התיכון, מלחמת המפרץ, ממשל בוש, משה דיין, נכס אסטרטגי, סדאם, סקאד, קבלת החלטות, רייגן, רפאל איתן, תקיפת הכור האטומי |
| מקצוע/ות | מדעי המדינה ויחבל |
| מספר מילים | 9683 |
| מספר מקורות | 27 |
| שנת הגשה | 2007 |