מבוא
עם תום מלחמת העולם השנייה המערכת הבינלאומית היתה עדה למספר שינויים וחידושים:
בשנת 1945 קם ארגון ממשלתי בין מדינתי העונה לשם “האומות המאוחדות”, שלוש שנים לאחר מכן אישרה העצרת הכללית של האו”ם את הקמתה של מדינת ישראל, וכשנה לאחר מכן הוחלט על חלוקת גרמניה לשני אזורי שליטה- גרמניה המערבית באחריותה של ארצות הברית ובנות בריתה, וגרמניה המזרחית אשר נתונה לאחריותה של ברית המועצות. במקביל תוצאות המלחמה החלו לתת את אותותיה במבנה המערכת הבינלאומית אשר במהרה הפכה למערכת דו גושית הנשלטת בידי שתי מעצמות על – ארצות הברית וברית המועצות, שתי המעצמות איגדו מאחוריהן מדינות משנה כאשר בסיס ההתאגדות היה הזדהות אידיאולוגית.
אין ספק שעצם קיומן של שתי גרמניות בעולם אחד ,כאשר מקצה אחד של המתרס ניתן למצוא את גרמניה המערבית כחלק מהגוש המערבי ומחד את מזרח גרמניה כחלק מהגוש הסובייטי , פתחה צוהר למחקרים והשוואות.
עבודה זו תציג את מערכת היחסים בין ישראל ושתי הגרמניות. בעבודה אבחן כיצד מבנה המערכת הבינלאומית, המלחמה הקרה, והשוני ביחס כלפי ישראל, יבוא לידי ביטוי בכל הקשור להחלטות שהתקבלו באו”ם בין השנים 1973 – 1982. בפרק התיאורטי אציג את מבנה המערכת הבינלאומית , אתמקד במערכת דו קוטבית רופפת ואציג את מאפייניה.
בהמשך אציג את השחקנים בפוליטיקה העולמית וגם פה אתמקד בשני השחקנים הרלוונטים לעבודה זו- המדינה והשחקן בינלאומי ובין ממשלתי.
לאחר מכן אציג סקירה כללית על המלחמה הקרה, היווצרותם של שני גושים מזרחי ומערבי, אציג את ההבדלים האידיאולוגים ואעמוד על טיבם של שני הגושים. בהמשך אציג את שלושת השחקנים המדינתיים הרלוונטים לעבודתי:ישראל, מערב גרמניה ומזרח גרמניה, ואסקור את מערכת היחסים בין ישראל וכל אחת מהגרמניות, ובין שתי הגרמניות.
לאחר מכן אציג השחקן הרביעי האו”ם , את מבנהו, וכיצד הרכב המדינות משפיע על יצירת קואליציות.
בפרק היישומי, אציג את מקרי הבוחן, אציג מספר החלטות שהתקבלו במוסדות האום בין השנים 1973 –
1 982, אבחן את אופן ההצבעה של שתי הגרמניות ושתי מעצמות העל- ארצות הברית וברית המועצות.
בחלק האחרון אציג את סיכום המחקר והמסקנות.
מטרת המחקר להציג את ההבדל במערכת היחסים של ישראל וכל אחת מהגרמניות במסגרת ארגון ממשלתי בין מדיני- האו”ם בין השנים 1973-1982. אבחן האם יש קשר בין המלחמה הקרה, המאבק הבינגושי, ומבנה המערכת הבינלאומית לבין אופי הצבעתן של שתי הגרמניות בכל הנוגע לישראל .תוך התמקדות בעצם היותן שייכות לגושים מנוגדים – המערבי מחד, והסובייטי מאידך.
שאלות המחקר
1 . האם יהיה ההבדל ביחס של שתי הגרמניות בנוגע להחלטות אשר התקבלו באו”ם ונוגעות לישראל?
2. במידה ויהיה הבדל,האם מבנה המערכת והמאבק הבינגושי השפיעו על אופי ההצבעה של שתי הגרמניות בכל הקשור לישראל?
השערות המחקר
1 . יהיה ניתן לראות הבדל באופי הצבעתן של כל אחת מהגרמניות בכל הקשור למדינת ישראל
2 . ההבדל ינבע בעקבות השתייכות של מערב גרמניה לגוש המערבי, ומנגד השתייכותה של גרמניה המזרחית לגוש הסובייטי .
3. עקב קיומם של יחסים דיפלומטים בין ישראל ומערב גרמניה , מערב גרמניה תתנגד לכל ההצעות שמהוות פגיעה בישראל.
4 . יהיה ניתן להבחין בפעילות רחבה יותר של גרמניה המזרחית בכל הקשור לישראל בעקבות הקשר ההדוק בינה לבין מדינות ערב.
שיטת המחקר שיטת המחקר בה אנקוט בעבודה זו היא ניתוח תוכן איכותי, שנשען על ספרים של מומחים במדעי המדינה, העוסקים ביחסים בין ישראל ושתי הגרמניות. בנוסף אשתמש במחקרים אשר עוסקים באו”ם ויחסו לישראל.
תוכן ענייניים נושא עמודים מבוא 1-2
1 . רקע תיאורטי 2-5
1 .1 המערכת הבינלאומית 3-4
1.2
שחקנים בפוליטיקה הבינלאומית 4-5
1.2.1
ארגון ממשלתי בין מדיני 5
1.2.2
המדינה 5
2 . המלחמה הקרה – סקירה כללית 6-7
3 . חלוקת גרמניה והיחסים בין שתי הגרמניות – סקירה כללית 8-11
4 . מערכת היחסים בין שתי הגרמניות ומדינת ישראל 12-16
4.1
ישראל ומזרח גרמניה 12-14
4.2
ישראל ומערב גרמניה 14-16 5.אומות מאוחדות- שחקן ממשלתי בין מדיני 17-20 5.1
מבנה האו”ם 17-18
5.2
האו”ם והמלחמה הקרה 18
5.3
הרכב המדינות החברות באום 19 5.4
הצטרפות שתי הגרמניות לאו”ם 20
6 . יישום מקרה הבוחן –התנהלות שתי הגרמניות באו”ם בכל הנוגע לישראל 21-27 6.1
מלחמת יום הכיפורים וההחלטות שהתקבלו באו”ם 21-22 6.2
קבלת אש”פ לאו”ם, והכרה בזכויות הפלשתינאים 22-24 6.3 ציונות , גזענות ודה לגיטימציה של ישראל
5 -26
6.4
שנות ה-80 26-27 7. סיכום ומסקנות 28-30
8 . רשימה ביבליוגרפית 31-32
| מילות מפתח | PLO, אבא אבן, או"ם, אומות מאוחדות, אוסטפולטיק, ארה"ב, ברה"מ, גזענות, דה לגיטמציה של ישראל, דוקטרינת הלשטיין, ישראל, מועצת הביטחון, מזרח גרמניה, מלחמה קרה, מלחמת יום הכיפורים, מערב גרמניה, עצרת כללית, ציונות, קבלת אש"פ לאו"ם, תנועת הבלתי מזדהות |
| מקצוע/ות | מדעי המדינה ויחבל |
| מספר מילים | 8495 |
| מספר מקורות | 22 |
| שנת הגשה | 2007 |