אפקט צופה משתתף – ידע מוקדם כמשפיע על ייחוסים פנימיים וחיצוניים עבודה זו בוחנת את השפעת נגישות ידע מוקדם לצופה אודות אדם המשתתף בסיטואציה על ההסבר שייתן להתנהגות האדם המתואר בה.
שוער כי ידע מוקדם יוביל את הצופה לבחור ביותר הסברים חיצוניים להתנהגות המשתתף, הכוללים סיבות תלויות מצב וקשורים לנסיבות הסיטואציה. זאת לעומת צופה אשר קיבל מידע אודות הסיטואציה ללא כל מידע נוסף אודות המשתתף בה, אשר יטה לבחור יותר בהסברים הכוללים גורמים פנימיים הנוגעים לתכונות אישיות וקווי אופי של המשתתף. במטרה לבחון את ההשערה ניתן תיאור מקרה זהה לשתי קבוצות, כאשר לקבוצת הניסוי ניתן בנוסף לסיטואציה מידע כללי אודות המשתתף, בעוד לקבוצת הביקורת ניתן תיאור המקרה בלבד. הנבדקים התבקשו לבחור בין שני הסברים, האחד מייצג ייחוס פנימי והאחר חיצוני כמסבירים את התנהגות המשתתף. הניקוד חושב על פי מספר הייחוסים הפנימיים שבחר הנבדק כמסבירים טוב יותר את התנהגותו של האדם המתואר בסיטואציה. הממצאים אוששו את השערת המחקר:
נבדקים בקבוצת הניסוי ייחסו להתנהגות המשתתף יותר ייחוסים חיצוניים תלויי מצב מאלו בקבוצת הביקורת אשר לא קבלו מידע מוקדם אודות המשתתף. לאור הממצאים יש להניח כי המידע המוקדם אודות המשתתף גרם לנבדקים לחוש כי הם מכירים את המשתתף ולכן הסבירו את התנהגותו כתלוית סיטואציה ולא כתלויה באופיו. המשמעות התיאורטית הרלוונטית למחקר זה הינה המצבים בהם האסימטריה בין צופה למשתתף בסיטואציה אכן מתקיימת, חוקרים שיערו כי קיימים שלושה כוחות פסיכולוגיים עיקריים ביסודה של האסימטריה העשויים להסבירה: שונות המידע הניתן (ידע), שונות בקשב (נקודת מבט) ושונות במוטיבציה (תחושת החופש). ידע או שונות במידע הניתן עשוי להוות הסבר לאפקט צופה משתתף.   הפער בין פירושים שונים לאותה הסיטואציה מעיד על קיומן של הטיות ייחוס שונות, מאחר וגורמים שונים משפיעים על ייחוסי הסיבתיות לסיטואציה. הטיה נובעת מקיומו של מטען אישי המביא עימו כל אחד מן המשתתפים בסיטואציה, על כן אנשים עשויים לפרש אירוע זהה בדרכים שונות בהתאם לאמונותיהם, נקודת מבטם, העדפותיהם והדפוסים הקוגניטיביים שלהם. האינטואיציה אומרת לנו שאנו יודעים הרבה על הסובבים אותנו אך בעצם יש מעט מאד ראיות לכך. מחקרים הוכיחו כי הרושם של אנשים על אחרים מושפע מטעויות שיטתיות ופוטנציאליות, לדוגמא: דעות קדומות, הטיה, פרשנות והיזכרות (recall).
שימוש בהיוריסטיקת זמינות הוא לרוב מטעה ואנשים כושלים כאשר הם מכלילים התנהגות נצפית של אחרים על אופיים על בסיס התנהגות שהפגינו האחרים על אף שהיא תלוית סיטואציה, Gill swann & Silvera (1998).
מחקרים של Nisbett ועמיתיו מאמצע שנות ה-70 היוו כר ראשוני למחקר בתחום. מחקרים מאוחרים יותר התבססו בהשערותיהם על Nisbett ועמיתיו. החוקרים שערו כי כאשר אדם צופה בהתרחשות, הוא נוטה לייחס את ההתנהגות הנצפית בה לגורמים פנימיים הנעוצים באדם המשתתף, הווה אומר, תכונות אישיותו וקווי אופיו. זאת בעוד שהאדם המשתתף בהתרחשות נוטה לייחסה לגורמים חיצוניים הטמונים בנסיבות ההתרחשות. סוגיה זו כונתה בפי החוקרים "אפקט הצופה-משתתף". Jones & Nisbett (1973) הראו כי אנו נוטים לבצע הטיה זו כאשר אנו מפרשים את התנהגות הזולת, אולם כאשר אנו מנסים להבין את התנהגותנו שלנו אנו נוטים לתת משקל יתר דווקא לגורמים סביבתיים. החוקרים התבססו על מספר מחקרים שערכו ומצאו כי צופים מניחים כי המשתתפים ינהגו בעתיד בדרכים דומות לדרך ההתנהגות לה היו עדים, כלומר נטו להכליל את התנהגות האחר, בעוד ההנחה לא קבלה תוקף כאשר נשאלו לגבי התנהגותם שלהם. אם כן, ההתמקדות בהיבטים שונים של האירוע, של הצופה לעומת המשתתף, היא שגורמת לאפקט הצופה-משתתף המתואר על-ידי Nisbett ועמיתיו (1973). Knobe & Malle (1997) הציעו מודל שונה המסביר את אפקט הצופה-משתתף המתואר לעיל. במחקרם תוארה תופעת האסימטריה של הצופה משתתף, צופים ומשתתפים שונים בדרך בה הם מסבירים התנהגות נתונה. החוקרים מציעים כי מתן הסבר ופרשנות להתנהגות נובעת ממצב של תהייה. מצב זה מתקיים בשלושה תנאים:
מודעות לסיטואציה, חוסר הבנה של המתרחש בה והרלוונטיות שלה לאדם. החוקרים מבדילים בין שני הסברים לתופעה, האחד מתמקד בהסבר האדם לעצמו את פשר ההתנהגות עקב תהייתו מדוע התרחשה והאחר מתמקד במתן הסבר לסיטואציה לאדם הצופה בה, מאחר והמשתתף מניח כי הוא תוהה לגבי פשר התרחשותה. החוקרים ערכו מטריצה הכוללת מספר משתנים ובדקו כיצד הממדים השונים של ההתנהגות משפיעים על מתן ההסבר לה. במחקרי הנוכחי בחרתי להתמקד במשתנה הידע ולבחון האם בכוחו להשפיע על מתן הסברים שונים להתנהגות נתונה. לאור האמור לעיל, אין לצופה נגישות לסיבות המנחות את התנהגות המשתתף ועל כן ידע מוקדם אודות המשתתף עשוי להשפיע על ההסבר שיבחר לתת בנוגע להתנהגות הנצפית. מטרת המחקר היא לבדוק האם נגישות מידע לצופה אודות המשתתף ישפיע על אופן ההסבר שינתן להתנהגות הנצפת. אשער כי ידע מוקדם אשר יינתן לצופה אודות המשתתף, יגרום לכך כי הצופה יטה לבחור בנוגע להתנהגותו של המשתתף יותר הסברים אשר כוללים סיבות תלויות מצב, כלומר גורמים חיצוניים הקשורים לנסיבות הסיטואציה ופחות הסברים הכוללים סיבות אישיותיות, כלומר גורמים פנימיים הקשורים לתכונות אישיות וקווי אופי של המשתתף.