עולם המינויים הפוליטיים שונה ומיוחד מהרבה רעות חולות אחרות שפוקדות מעת לעת את הפוליטיקה בארצנו. שוֹנוּת זו באה לידי ביטוי בצורה מובהקת ככל שנכנסים לעובי הקורה של כל מקרה ומקרה אותו אנו מבקשים לבדוק. עולם המינויים הפוליטיים מאגד תחתיו דינים שונים ומגוונים- החל מהתחום המסחרי דוגמת דיני התאגידים, וכלה בתחומי המשפט החוקתי, המנהלי ועד עולם הפלילים ועבירות הצווארון הלבן. עם זאת, כל מקרה מתרחש, לכל הפחות מן ההיבט העובדתי, במגרש אחר- אם בעולם המיסים (פרשת רשות המיסים) ואם בעולם התעשייה והמסחר (פרשת המינויים של אולמרט). יש שיאמרו "אותה הגברת בשינוי אדרת", אולם כל מקרה וסיפור מתאפיינים במרקם אינטרסים שונה וחשוב מכך, עולם שלם של טכניקות מרמה והסוואה שונות.
לתופעת המינויים הפוליטיים ישנן נקודות מבט שונות- היסטוריה, פסיכולוגיה, מדעי המדינה, תורת הממשל, וכמובן נקודת מבט משפטית. המייחד את המשפטן, בדומה לתחומים דומים, הוא יכולתו לומר מה מותר, מה אסור ומהן ההשלכות.
מדובר בתופעה מושחתת, משחיתה והרסנית גם למנהל הציבורי וגם לחברה בכלל. זו לפחות דעתם של מרבית אנשי המערכת השלטונית נטולי האינטרס אישי/ פוליטי בתופעה- כל היועצים המשפטיים לממשלה, מבקרי המדינה, נציבי שירות המדינה וכו'.
ככלל, חשוב לזכור כל העת כי הפוליטיקאים נבחרו לבצע מדיניות- לכוון את חזון המערכת ולהובילו. וכך, נוצרות לא אחת, בעיות בין השר לאנשיו שנשלחים לעיתים בניגוד לרצונם ואמונתם כ"שליחי מצוותו". רובם הגדול של השרים לא אוהבים מינויים פוליטיים ולא מעוניינים בהם, אולם רק מעטים מתוכם שואבים התנגדותם מרציונאלים וטעמים אידיאולוגיים.
נציב שירות המדינה מר שמואל הולנדר הגדיל לתאר את מניעם העיקרי (להתנגדות):
"אם יש עשרה מועמדים לתפקיד אחד ומינית אדם אחד, רכשת תשעה אויבים וכפוי טובה אחד".
הולנדר מתאר כי לא אחת, נתונים השרים ללחצים והם נאלצים לפנות אליו, כנציב שירות המדינה, על מנת לקבל אישורו למנות אדם כזה או אחר לתפקיד כלשהו, תוך שהם עושים הצגות ליד המועמדים כדי לרצותם. עם זאת, אח"כ, בשיחה אישית, מבקשים ממנו שלא לאשר את המינוי.
לדבריו, ניתן לזהות במשרדים הממשלתיים "שכבות גיאולוגיות" של עובדים בהתאם לשרים שמינו אותם, מתי ומה מעמדם. לשם המחשת חלק קטן מהבעיה הוא מספר שבשירות החוץ היו 11 מינויים שהיו "פתוחים" (חופשיים).
הוועדה שהוקמה לאישור מינויים בשירות החוץ פסלה מינוי לשגריר גרמניה כי לא היו לו הכישורים הנדרשים (לטענתם). כך, האשימו את נציב שירות המדינה בלא פחות מפגיעה בהליך השלום עם סוריה!!! זאת משום ש"אם ראש הממשלה ושר החוץ אינם מסוגלים לאשר מינוי שגריר בגרמניה, לבטח הם לא יוכלו לעשות שלום".
פרק א' – רקע 3
פרק ב' – ניתוח התופעה 10 פרק ג' – משפט משווה .27
פרק ד' – נתונים סטטיסטיים מקומיים –36
פרק ה' – Test Cases ..41
פרק ו' – מקבץ חקיקה רלוונטי -.61
פרק ז' – המינויים הפוליטיים – לאן? (פתרונות אפשריים) 70 פרק ח' – סוף דבר -…80 רשימה ביבליוגרפית -83