מדוע מדינות כובשות מדינות? מדוע כבשה גרמניה את אוסטריה ב- 1938?

תקציר העבודה

סיפוח אוסטריה לגרמניה ב-1938, הידוע בכינוי "האנשלוס", הוא אחד מהארועים המכוננים ערב מלחמת העולם השנייה. הייתה זו המדינה הראשונה אותה כבשה גרמניה והתגובה לאותו כיבוש הייתה קריטית ביותר משום ששתיקתן של המעצמות גרמה לה להמשיך בכיבושיה עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה. צעד זה היה בהחלט נועז ומסוכן מכיוון שתגובה שונה של המעצמות באותו זמן הייתה יכולה לגרום לשינוי במצב הכוחות לרעת גרמניה. צעד כזה מחייב ניתוח של הגורמים שהניעו את גרמניה לכבוש את אוסטריה במרץ 1938, כיבוש שהסתיים ללא שפיכות דמים והוגדר ככיבוש מרצון. אתייחס גם לשאלה האמפירית "מדוע כבשה גרמניה את אוסטריה?" וגם לשאלה התיאורטית "מדוע מדינות כובשות מדינות?". באופן כללי השאלה התיאורטית מעניינת ביותר מכיוון שבכל כיבוש של מדינה ישנה אפשרות שתפרוץ מלחמה שתפגע בסופו של דבר במדינה הכובשת ובשחקניה הראשיים, אם כן, מה מניע מדינות לעשות כן?
לשם בחינת התשובות השונות השתמשתי בשתי תיאוריות שונות זו מזו. הראשונה הינה תיאורית הניאו ריאליזם ההתקפי שההוגה המרכזי שלה הינו ג'ון מירשהיימר.
זוהי תיאוריה הטוענת כי מדינות שואפות למקסם את עוצמתן בכל מחיר, והכיבוש הוא אחד הדרכים היעילות לכך. כל שטח שלא יכבש על ידי מעצמה אחת יכול להיכבש על ידי מעצמה אחרת מה שגורם לאחת מהן להרים את הכפפה ולכבוש אותה ראשונה. התיאוריה השנייה הינה מודל לקבלת החלטות של אליסון גרהם שמציג במאמרו שלושה מודלים לקבלת החלטות כשהמודל בו בחרתי להתמקד הינו מודל הפוליטיקה הבירוקרטית וזאת בשל השחקנים השונים בגרמניה שהיוו מערכת לחצים כבדה בדרך לביצוע האנשלוס.
בחרתי לבנות את העבודה בדרך מעט שונה כשכל פרק תיאורטי מוביל לפרק יישומי מיד לאחריו כשאתחיל קודם כל בפרק על הניאו ריאליזם ההתקפי שהוא תיאוריה מרכזית וחשובה בעולם היחב"ל.
לאחר מכן אציג את מודל הפוליטיקה הבירוקרטית ולבסוף, אערוך דיון ואעלה נקודות חולשה וחוזק של שתי התיאוריות ואציג מסקנות חשובות.
הנחת היסוד המרכזית של התיאוריה הניאו ריאליסטית ההתקפית בנוגע לרצונה של כל מעצמה להיות הגמון המערכת היא נקודה חשובה במקרה האמפירי של גרמניה והייתה גם חלק מוצהר במדיניות החוץ שלה. הפוליטיקה של הבחירה שהיא הנקודה המרכזית בתיאוריה של אליסון היא גם נקודה חשובה להבנה בגלל עמדות שונות ומנוגדות שביטאו שחקנים שונים בהנהגת גרמניה בשנים שקדמו לאנשלוס. אולם, כפי שאציין במסקנותיי קשה ליישם תיאוריה זאת על משטר לא דמוקרטי.
תוכן עניינים
מבוא
…1
רקע
היסטורי -..2
פרק תיאורטי א: ניאו-ריאליזם התקפי .4
פרק יישומי א: ניאו-ריאליזם התקפי …7
פרק תיאורטי ב: מודל הפוליטיקה בירוקרטית -9
פרק יישומי ב: מודל הפוליטיקה הבירוקרטית -11
דיון ומסקנות -15
הערות שוליים -18
ביבליוגרפיה -..20