מה בין "הליוס" לבית הכנסת?
עבודה פרוסמינריונית סיון תשס"ז                                                                                    מאי 2007
הקדמה מאז חורבן הבית שימש בית הכנסת מעין מקדש מעט. הדבר בא לידי ביטוי במרכזיות שבית הכנסת תפס בחיי האומה בארץ ובחו"ל. עיטור פנים בתי כנסת היא מסורת קדומה מאד. הציורים והקישוטים בפנים בית הכנסת, הריהוט והצורה הארכיטקטונית נשתנו מתקופה לתקופה בהתאם לרוח הזמן. נושאי הקישוט והעיטור ביטאו לא אחת את משאת נפשם של האומנים וסביבתם לעבר וסמלי תקווה לעתיד.
ניתן לראות גם השפעות חיצוניות של תרבות יון ורומי, ואת תגובות חז"ל בתלמוד ובמדרשים שביטאו לא אחת הסתייגות.
חדירתה של הנצרות אל מרכזי היהודים בגליל במאות הראשונות לספירה הייתה איטית ומאוחרת. בעבודה זו אנסה להבין מתי נחשפו היהודים לראשונה לאיקונוגרפיה הנוצרית, מתי הבינו שמתווכחים אתם, והאם החלו לעצב את בתי הכנסת שלהם כתגובה לנצרות?
בעבודתי אתמקד בדמותו של "הליוס" – אל השמש והופעתו בבתי הכנסת השונים, ראשית אציג מהי דמותו של אל השמש ומה הוא מסמל באומנות הרומית ובכלל. לאחר מכן, אסקור 6
בתי כנסת מתקופת המשנה והתלמוד, בהם מופיעה דמותו של הליוס, אנסה להבין מהו מיקומו של הליוס במערך גלגל המזלות המופיע שם. בפרק ב'  אעבור לפן ההלכתי ואציג את הבעייתיות הכרוכה ובהיתר שנתנו לעצמם היהודים לקשט את בתי הכנסת שלהם באומנות פיגורטיבית המכילה בין השאר דמויות של אלים. בפרק ג', אציג מספר חוקרים ודעות שונות ואנסה להבין מה באמת מייצג הליוס בבתי הכנסת השונים? ואילו אסוציאציות אם בכלל הם עוררו בקרב המתפללים? לבסוף הסיכום, בו לצערי, לא אוכל לתת פתרון סופי לבעיית הדמויות האליליות, אך הביע את דעתי להופעת דמותו של הליוס.
קריאה מהנה.
תוכן העניינים
עמ' 4       –        מבוא
עמ' 6       –        פרק א'- הופעתו של הליוס בבתי הכנסת השונים עמ' 8       –        פרק ב' – מתירנות הלכתית?
עמ' 11     –        פרק ג' – ייצוגו של הליוס בבית הכנסת עמ' 13   –          סיכום עמ' 15   –          רשימה ביבליוגרפית עמ' 17   –          נספחים