הפקולטה למשפטים משפט בינלאומי פומבי המוסד : אוניברסיטה הד”ר מכהן גם כשגריר גרמניה בישראל ולכן לטענתו הוא מסרב לקבל את כתב התביעה של ישראל כנגדו בטענה כי הוא נהנה מחסינות דיפלומטית מכוח סע’ 31
לאמנת-וינה (להלן:האמנה).ישראל טוענת שחל החריג השולל את החסינות הכלול בסע’ 31(1)(ג) לאמנה הקובע:כי אין כוחה של החסינות הדיפלומטית יפה כאשר הדברים אמורים ב”תובענה המתייחסת לפעילות מקצועית או מסחרית שבוצעה ע”י הנציג הדיפלומטי במדינה המקבלת מחוץ לתפקידיו הרשמיים.(ראה:ע”א (ת”א-יפו) 4289/98 שלום שלומית נ’ היועץ המשפטי, תק-מח 99(3),2. 599.) יישום:השגריר ביצע פעילות מסחרית (רכישת נשק מרצועת עזה).ישראל הגישה כתב תביעה כנגד השגריר,התביעה מתייחסת לפעילות מסחרית (רכישת נשק מרצועת עזה) שבוצע ע”י הד”ר המכהן כשגריר גרמניה בישראל.רכישת הנשק מעזה הינה מחוץ לתפקידו הרשמי של השגריר (תפקידו הרשמי של השגריר להיות ציר ביחסי ישראל-גרמניה) ולכן הד”ר לא ייהנה מחסינות. דברים אלה נאמרים כשהלך רוח בעולם היא מגמת פירוש המעשים הנהנים מחסינות דיפלומטית באורח מצומצם ביותר. הדין הוא שאין להחיל את חסינות המדינה הזרה (גרמניה) לעניין פעולות “פרטיות”- אלה הן פעולות הלובשות לבוש משפטי מהמשפט הפרטי (רע”א 7092/94 her majesty the queen in right of Canada נ’ אדלסון,פ”ד נא(1). 6
5 . 357.)ישראל טוענת שפעולות השגריר הן בגדר המשפט הפרטי: כל אדם ולא רק מדינה יכולים לרכוש נשק מעזה,ולכן השגריר לא ייהנה מחסינות ולכן יהיה ניתן להוציא לשגריר צו מניעה אישי שיאסור עליו להמשיך בכל פעולותיו לרכישת ומכירת נשק.מנגד טוען הד”ר והאו”ם:על מנת –
העבודה ללא ביבליוגרפיה
| מילות מפתח | או"ם, אמנות בינלאומיות, אמנת השגריר, אמנת וינה, דין בינלאומי, דינים בינלאומיים, דיפלומטיה, זכויות אדם, חוק, חוקים בינלאומיים, מינהגים בינלאומים, משפט, משפט בינלאומי, משפט בינלאומי פומבי, נוהג בינלאומי |
| מקצוע/ות | משפטים |
| מספר מילים | 629 |
| מספר מקורות | 37 |
| שנת הגשה | 2008 |