מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית

מבוא
נושא הסמינריון שבחרתי הוא “מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית”. בחרתי בנושא זה בכדי לבחון כיצד השלכות היסטוריות, חברתיות ודתיות השפיעו וממשיחות להשפיע על החברה הישראלית כמדינה יהודית ודמוקרטית.
בציבור האזרחים בישראל קיימות השקפות שונות לגבי הגדרתה של מדינת ישראל ולגבי דמותה הרצויה.
מרבית הציבור מגדיר את ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, כלומר, מדינת הלאום היהודי, המחויבת לעקרונות דמוקרטיים ומנהיגה חירות ושוויון לאזרחיה. אך יש הסבורים אחרת.
אופייה של מדינת ישראל הוזכרו במגילת העצמאות אשר מגדירה את מדינת ישראל כ”מדינה יהודית בארץ-ישראל”, אולם בצד הגדרה זו מופיעה התחייבות לקיים שוויון זכויות מלא ללא הבדל דת גזע ומין, ולתת נציגות הולמת לאזרחים לא-יהודים במוסדות המדינה הזמניים והקבועים. הביטוי “מדינה יהודית ודמוקרטית” נראה הולם את רוח מגילת העצמאות, ואת התשתית הרעיונית שעליה הוקמה מדינת ישראל, אולם משמעותו בפועל שנויה במחלוקת.
לקבוצה חברתית הרואה את עצמה כיישות לאומית חייבים להיות מאפיינים חברתיים משותפים שמייחדים אותה מקבוצות אחרות – לשון משותפת, ניסיון היסטורי משותף ועוד. המאפיין המשותף לכל היהודים הוא הדת היהודית. ישראל נבדלת ממדינות דמוקרטיות אחרות בעצם הגדרתה כדמוקרטית ויהודית. דוגמאות לביטוי זה בהיבט המשפטי – חוק השבות, חוקי נישואין וגירושין שעוד נתייחס אליהם בהמשך סמינריון זה. המצב הזה יוצר קושי ולכן עלינו יש לבדוק בסמינריון זה האם דרך ההתמודדות הנה סינתזה בין השניים.
עם חקיקתם של חוקי היסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד חופש העיסוק, נוצרה בעיה בפרוש ההגדרה של: “עריכה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית” שזהו דיבור עמום ולא חד משמעי. השופט ברק טוען במאמרו “מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית” כי “מדינה יהודית” היא מדינתו של העם היהודי. זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם העומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית. עשויה להתקיים סתירה בין ערכיה של המדינה כיהודית לבין ערכיה כדמוקרטיה. עם זאת, השוויון הינו אחד הביטויים לערכיה של ישראל כמדינה יהודית ואין היות המדינה יהודית גורע מחובתה לקיים שיוויון בין אזרחיה “בלי הבדל דת, גזע, מין”. בסמינריון זה בחרתי להתמקד בחמישה פרקים: הפרק הראשון עוסק בשאלה האם התחשבות ברגשות האדם ורגשות הדת הולמים ערכים דמוקרטיים. הפרק השני בוחן את השילוב והיבטים, שבהם אפיונה של המדינה כמדינת לאום יהודית עולה בקנה אחד עם אפיונה כמדינה דמוקרטית.   הפרק השלישי יעסוק בשיקולים והאיזונים שצריכה לקחת בחשבון הרשות המנהלית בשיקול דעתה.
בפרק זה נבחן את שיקול הדעת המנהלי, האיזון והסבירות בהחלטתה של רשות מנהלית וכיצד יש לאיזון בין הערכים והאינטרסים המתנגשים. הפרק הרביעי יעסוק בנושא די מורכב בדין הישראלי שזהו נישואין וגירושין בישראל על פי דין תורה.  ובנוסף נבחן האם ישנה פגיעה בזכויות יסוד של הפרט עקב החלת דין תורה. הפרק החמישי יעסוק בהשפעתה של מורשת התרבות היהודית בחייה של מדינת ישראל וכיצד איסור על העבודה במנוחה השבועית הולמים את ערכיה של מדינת ישראל. בנוסף נבחן היבטים סמליים של ישראל כמדינה יהודית-דמוקרטית. תחילה נבדוק מבחינת המחויבות הציונית של מדינת ישראל, ולאחר מכן מבחינת המחויבות למורשת היהדות, כשני היבטים משלימים של זהות יהודית ודמוקרטית. תוכן העניינים

1 .            מבוא  _______________________________________________________
2
2 .            ההתחשבות ברגשות האדם ורגשות הדת הולמים ערכים דמוקרטיים __________ 4

3 .            שילוב בין מדינת לאום יהודית לבין מדינה דמוקרטית _____________________ 7

4 .            השיקולים והאיזונים שצריכה לקחת בחשבון הרשות המנהלית בשיקול דעתה ___ 10        4. 1   שיקול הדעת המנהלי – האיזון והסבירות _____________________________ 11
       4. 2   האיזון בין הערכים והאינטרסים המתנגשים __________________________ 12
5.            נישואין וגירושין בישראל על פי דין תורה _____________________________ 15
     5. 1.    פגיעה בזכויות יסוד של הפרט עקב החלת דין תורה ______________________ 16

6 .            מורשת התרבות היהודית בחייה של מדינת ישראל _______________________ 19
      6. 1    שבת ומועדי ישראל _____________________________________________19
      6. 2    היבטים סמליים של ישראל כמדינה יהודית-דמוקרטית __________________ 20 7.            סיכום ______________________________________________________  22

8 .            מקורות _____________________________________________________ 24