העסקת עובדי קבלני כוח אדם והאחריות המוסרית של הפירמה
| מוסד לימוד | האוניברסיטה הפתוחה |
| מקצוע | כלכלה |
| שנת הגשה | 2007 |
| מספר מילים | 10127 |
| מספר מקורות | 5 |
תקציר העבודה
תוכן העניינים
1.0 מבוא 3
2 .0 הרקע להתפתחות העסקה באמצעות קבלני כוח-אדם 4
2 .1 מיקור החוץ בישראל 4
2 .2 נתונים על עובדי קבלני כוח אדם בישראל 5
2 .3 חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו 1996 5
2 .4 אכיפה וחקיקה למילוי חובותיו של קבלן כוח-אדם 5
2 .5 זכויות עובדי קבלני כוח אדם 6
2.5.1 המאבק החברתי לזכויות עובדי קבלני כוח אדם 6
2.5.2 חוק "אחריות המזמין" כסיוע למאבק לזכויות עובדי קבלני כוח אדם 6
2.5.3 תפקידה של המדינה במצב החברתי של עובדי קבלני כוח אדם 6
3 .0 גישה הכלכלית הקלאסית 7
3 .1 מיתוסים של עולם העסקים 7
3.1.1 המיתוס של עסקים בלא-מוסר 7
3.1.2 מיתוס העסקים כמשחק 8
3.1.3 מיתוס עסקים כג'ונגל 8
3.1.4 מיתוס הרווח 9
3 .2 הנחות היסוד של הכלכלה הקלאסית 9
3.2.1 הנחות היסוד 9
3.2.2 דיון ביקורתי 10
3 .2.1.1 אינטרס עצמי והתנהגות רציונאלית 10
3 .2.2.2 הטובה העצמית וטובת הכלל 10 3.2.3 הנחת האגואיזם במבחן הניסיון 11
3.2.4 בין היחיד לחברה 11
4 .0 ריסון המערכת העסקית 12
4 .1 חוק ומוסר 12
4 .2 ריסון ממשלתי 12
4.2.1 מטרת הריסון הממשלתי 12
4.2.2 התנגדות לריסון הממשלתי:טענות שכיחות 12
4.2.3 מגבלות הריסון הממשלתי 13
4 .3 הריסון העצמי של העסק 14
4.3.1 שלוש רמות של ריסון עצמי 14
5.0 עקרונות מוסר בעסקים 15
5.1 מודל השלבים לקבלת החלטות מוסריות 15-17
6 .0 אחריות המנהל 18-19
7.0 סיכום 20 רשימת מקורות 21
1 .0 מבוא
בעבודה זו אבחן את מידת המוסריות של הפירמה המעסיקה בפועל של עובדי קבלני כוח אדם.
המעסיקים אשר התרגלו לנוחיות הבלתי נסבלת של היותם "עובדיהם אך לא עובדיהם" בעת ובעונה אחת.
עובדי קבלני כוח האדם נתפסים בעיני המעסיק והפירמה עובדים מסוג ב', עבדים חורגים לאלוהים אשר מועסקים בתנאים של קיפוח זכויותיהם תוך ניצולם.
העבודה אינה מצרך, כפי שכתוב בחוקת ארגון העבודה הבינלאומי, אם יש צורך זמני ונקודתי, אין פסול בהעסקת עובדי קבלני כוח אדם, ואולם כשמדובר בהעסקה לזמן ממושך יש לפעול במסגרת יחסי העבודה ודיני העבודה ולא לאפשר את עקיפתה. תופעת עובדי הקבלן בישראל הפכה בשנים לאחת מתבניות העבודה הבולטות. חברות כוח האדם הוקמו מלכתחילה על מנת לספק עובדים לעבודות זמניות, עובדים מחליפים לתקופה זמנית. ובכל עובדי כוח האדם הפכו לווסת כלכלי תעסוקתי בידי המעסיקים, בעיתות שפל כלכלי מגייסים עובדי קבלן על מנת לספק את הדרישה לסחורה/ביקושים/הזמנה, פונים לחברות כוח אדם וקולטים דרכם את עובדי הקבלן לפסי הייצור/מסחר/תחזוקה. בעיתות רגיעה כלכלית מפטרים את מעט עובדי הקבלן בהתאם לצרכים, הרי אין יחסי עובד מעביד. באמצעות חברות כוח האדם או קבלנים שמאפשרים למעסיק לבנות את ה"פרגוד" בינו לבין עובדי הקבלן וה"פרגוד" הזה יוצר את הסחר בבני אדם ואת ה"טרור התעסוקתי".
העבודה בוחנת את אחריותה של הפירמה מבחינה מוסרית המעסיקה עובדים באמצעות קבלני כוח אדם בהתאם לנושאים בקורס: הגישה הכלכלית הקלאסית, ריסון המערכת העסקית, עקרונות מוסר בעסקים, מודל השלבים לקבלת החלטות מוסריות ואחריות המנהל. העבודה אינה מתמקדת בתנאי ההעסקה של עובדים באמצעות קבלני כוח אדם. ואינה בוחנת את מידת האחריות של הממשלה אשר היא המעסיק הגדול במשק של עובדי קבלני כוח אדם ושל החברה עצמה אשר היום כבר פועלת על מנת לצמצם את התופעה.
