1 .כתב אישום כנגד אבנר המייחס לו עבירת שוד:ס' 402 לחוק העונשין,תשל"ז-1977(להלן-חוק העונשין").לפי ס' 1 לפקודת הראיות (נוסח חדש),התשל"א-1971(להלן-"הפק"ר"),כל אדם רשאי לתת עדות,זאת באם עומדת במבחני הראיה (תנאים מצטברים):1.רלוונטיות.
2.קבילות. 3.מהימנות. 4.משקל. 5.דיות.נבחן את המבחנים הרלוונטיים העולים מהעדויות:א.מיכל:הרימה את הטלפון בקו השני,האזינה לשיחתם של אבנר ויורם בנוגע לאיחור רכב ההובלה,ולפיכך אינה קושרת את אבנר לעבירה במישרין,אלא מהווה ראיה נסיבתית-ראיה שמוכיחה עובדה שממנה על בהמ"ש להסיק קיומה או העדרה של עובדה שנויה במחלוקת.בראיה ישירה הקושי היחיד הנו שקריות הראיה.בראיה נסיבתית מצטרף קושי נוסף-החשש מפני טעות אפשרית בהיסק ההגיוני מהראיה הנסיבתית לעובדה הטעונה הוכחה (פס"ד בן שלוש). יש לבחון את מבחני הראיה הרלוונטיים וכן,את שלבי הכרעה על סמך ראיות נסיבתיות (המודל האינדוקטיבי-פס"ד בן שלוש): 1.קבילות:נבדקת כל ראיה כשהיא לעצמה:באופן של הליך מחשבתי שיטתי ומה הפירוש העולה מכל ממצא לחוד.למעט חריגים,ראיה רלוונטית הנה קבילה.לפי ס' 3 לפק"ר, אין בן זוג כשר להעיד לחובת בן זוגו.אך ורק הנאשם עצמו רשאי לזמן את בת זוגתו להעיד לטובתו.ס' 5
לפק"ר קובע חריגים בהם בהמ"ש חייב לכפות על בן זוג, הורים וילדים להעיד:החריג הרלוונטי בענייננו הנו חבלת גוף,אלימות או איום (ס' 5(3) לפק"ר). אמנם מדובר בעבירת שוד שאינה מנויה בעבירות שבס' 5 לפק"ר.אך בפסיקה נקבע כי עבירת אלימות יכולה היא להיות עבירה שלא נכללת בס' 5 לפק"ר אם היא עונה על אחת מהאפשרויות הפרשניות הבאות (פס"ד פלוני): 1.עבירה שבין יסודותיה מצוי יסוד חבלת גוף או אלימות-לשון ס' 402 לחוק העונשין:"מבצע או מאיים לבצע מעשה אלימות".2.עבירה שע"פ טבעה ומיונה מסווגים אותה ככזו-עבירת אלימות כולל גם אלימות נגד רכוש (פס"ד רוקח). 3.עבירה שביצועה בפועל היה כרוך בחבלת גוף או אלימות-אבנר היה מצויד בכלי נשק שבו השתמש בכדי לירות במאבטח. לפיכך נראה שהתנאים לעיל מתקיימים.באם בהמ"ש יכריע כי חריג זה לא מתקיים,ניתן להציג בבהמ"ש כל ראיה אחרת שנוכל להשיג עקב ,-
העבודה ללא ביבליוגרפיה וללא אזכור מקורות