התחדשות שכונתיתעירונית-מקרה בוחן-פלורנטין

מקצוע
מילות מפתח , ,
שנת הגשה 2005
מספר מילים 6355
מספר מקורות 21

תקציר העבודה

בפתיחת עבודה זו סקרנו את שלושת השיטות שהיוו בסיס עיקרי לחידוש מרכזי ערים. כפי שעולה מן העבודה, בין שלושת השיטות נשזר חוט מקשר המצביע על האבולוציה בגישה ובתפיסה של שיחזור מרקמים עירוניים הרוסים. בסיס השינוי נוגע בהיבטים התכנוניים,הכלכליים והחברתיים המכתיבים את הגישה השיקומית. ציר האבולוציה העביר את מקומו של האדם, המשתמש, מגורם מטרד המהווה מכשול בתפיסה השיקומית, אל מרכיב עיקרי וחיוני בתהליך השיקום. העיקרון של שיתוף הציבור בתהליך ההתחדשות הפך למניע המרכזי מתוך חשיבה כי על מנת להביא להתחדשות המרקם העירוני יש צורך לדאוג להיבט הפיזי אך חשוב מכך יש לדאוג להיבט החברתי. הסיבה לכך נעוצה בעובדה כי רק חברה בעלת אמצעים ומוטיבציה תדאג לכך כי הסביבה הפיזית המחודשת תשמר במצב הראוי למגורים.
הגישה שננקטה בפלורנטין תואמת את גישת הדור השלישי. השפעת גישה זו באה לידי ביטוי במספר נושאים כמו הוצאת מסחר המהווה מטרד מהשכונה ועידוד כניסה של עסקי מסעדנות, בילוי, גלריות וחנויות עיצוב. הגדלת מספר יחידות הדיור בשכונה במקביל לעידוד תהליך ג'נטריפיקציה- כניסה של אכלוסית קבע, צעירה וחזקה, אל השכונה. שיקום פיזי של השכונה הכולל שיקום חזותי, שיקום תשתיות ומתן עזרה לשיפוצים פנימיים. הגדלת מספר השירותים הקהילתיים בשכונה. כל זאת תוך שיתוף הציבור בקבלת החלטות.
מחקירת תהליך השיקום בשכונת פלורנטין עולה כי לתהליך השיקום תוצאות אמביוולניות. מצד אחד ניתן לראות כי במישור תנועת האוכלוסייה אל פלורנטין נחל פרוייקט השיקום הצלחה. על פי הנתונים ניתן לזהות מגמה של הגירה חיובית, מתחילת שנות ה-90, של אוכלוסייה צעירה וחזקה לתוך השכונה. תהליך הגירה זה הוא תולדה ישירה של מספר הצלחות בפרוייקט השיקום ( שיפור תשתיות, שיקום פיזי, הוצאת גורמי מטרד מהשכונה ושיווק השכונה).
תהליך ההגירה גרר בעקבותיו שינוי תדמיתי ובכך נוצר מעגל המזין את עצמו: אוכלוסייה חזקה נמשכה אל השכונה בעקבות שיפור תדמיתה, כניסתה לשכונה מעלה את ערכה וחוזר חלילה. הצלחת הפרוייקט נמדדת בעצירתו של תהליך ההזדקנות וההתפוררות של המרקם החברתי ואף יותר מכך חיזוקה של השכונה בהיבט זה.
מצד שני כישלון הפרוייקט טמון במספר סיבות: מחסור בתשתיות תמיכה חברתית כדוגמת בתי ספר, גני ילדים, מועדוני נוער, מחסור בשטחים פתוחים, ריבוי מוקדי בילוי בלב אזורי מגורים המהווים מטרד של רעש וזיהום. אותה אוכלוסייה שהעלתה את תדמית השכונה הורכבה ממספר קבוצות: זוגות צעירים, סטודנטים ועולים חדשים. קבוצות אלו לא ראו את עתידם בשכונה ובחרו לנטוש אותה כאשר התא המשפחתי התרחב או בשל שיפור ברמת החיים. שם הפרק מספר עמוד מבוא
3
פרק א' שלושה דורות של התערבות ציבורית
4 פרק ב' עלייתה ונפילתה של פלורנטין
8 פרק ג' יישום מדיניות הדור השלישי בפלורנטין
1 0 פרק ד' תמורות בעקבות הפרוייקט
1 4
פרק ה' הערכת תוצאות
1 7
פרק ו' סיכום
2 0 ביבליוגרפיה
2 1
נספחים
2 2