ראיות בבית הדין הגבוה לצדק - סיכום מאמר של יצחק זמיר

סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , ,
שנת הגשה 2008
מספר מילים 3126
מספר מקורות 1

תקציר העבודה

ראיות בבית משפט גבוה לצדק זמיר, יצחק (תשנ"ג, 1993) "ראיות בבית-המשפט הגבוה לצדק" משפט וממשל א' (תשנ"ג) 295
א.      מבוא
השאלה העומדת בלב מאמר זה היא כיצד עותר לבג"צ יוכיח את העובדות המבססות את עילת העתירה כאשר העובדות, כגון מסמכים, מצויות בתיקיה או בידיעותיה של הרשות המנהלית בלבד. השאלה הקשה היא כאשר העובדות אינן חיצוניות, הן אינן באות לידי ביטוי ובמעשים או במסמכים, אלא הן עובדות פנימיות, מצויות רק בתחום שיקול דעת של הרשות המנהלית. כיצד יברר עותר מה השיקולים אשר הרשות שקלה בעניין מסוים? מה המטרה שעמדה לנגד עיניה ומה המשקל שנתנה לכל שיקול ושיקול? איך ידע בית המשפט לבחון את השאלה ?
כמעט כל הסמכויות של המנהל הציבורי הן סמכויות שבשיקול דעת. שיקול דעת מנוסח בלשון רחבה וסתמית, בלי שהמחוקק יצביע בלשון מפורשת על מטרת החוק, יכוון את הרשות המנהלית אל השיקולים הענייניים או יסמן לה את המשקל הראוי של כל שיקול. לכן הרשות יכולה ביתר קלות לחרוג מן הסמכות, לעשות שימוש לרעה בשיקול הדעת שלה, ביודעין, כדי לשרת מטרה זרה, בהנחה שלא תשאיר עקבות בשטח, אך מצד שני אפילו אם הרשות מפעילה את שק"ד על הצד הטוב ביותר, עדיין עשוי אדם שנפגע מהחלטתה לחשוד בה שהפעילה את שק"ד שלא כדין.
בירור עובדות אינו צד החזק של בג"צ ולכן מבחינה זו בית משפט השלום או מחוזי עדיפים. פס"ד 991/91 פסטרנק ש' ברק: "לבית משפט המחוזי האזרחי הכלים והניסיון לבירור מעמיק של העובדות" ונטייה להעביר את ענייני המכרזים אל בית המשפט האזרחי "מתחזקת לאור הכלים הדיוניים המצויים בידי בית המשפט האזרחי, המאפשרים לו, בעיקר באמצעות החקירה הנגדית, בירור של טענות עובדתיות סותרות המתעוררות תדיר בענייני מכרזים".
המשנה לנשיא אלון (דקל נ' שר האוצר): "לפתחה של טענה בדבר מינוי שהוא פסול בעטיים של שיקולים פוליטיים שביסודו של המינוי רובץ בדרך כלל קושי ניכר, והוא דרך הוכחת השפעתם של שיקולים פוליטיים כאלה. חזקה על הרשות שהיא פועלת כדין, והטוען שפעולה מסוימת נעשתה שלא כדין, עליו הראיה. לשם הרמת נטל הראייתי זה לא די בקיומה של תחושה בעלמא, המבוססת על השערות והנחות בלבד".
בית המשפט הצליח לסייג ולכוון את שיקול הדעת המנהלי בהלכות שונות לתפארת שלטון חוק. העותר לבג"ץ מכיר על פי הרוב את דרך המלך לבירור עובדות. אולם בשטח קיימות גם הסתעפויות מדרך המלך אל דרכים צדדיות, אך עותר עשוי לחלוף על פניהן בלי להבחין בהן. הדרכים הצדדיות הן לעתים הדרכים היחידות שיש בהן כדי להוביל את העותר אל בירור העובדות.
במאמר זה ידונו דרכים צדדיות שהעותר יכול ללכת בהן כדי לברר עובדות נסתרות ויעלו הצעות אחדות לשיפור הדרכים האלה.
ב.        חזקת החוקיות המחסום הראשון הניצב-