העבודה "השתתפות פוליטית: מאבק האמהות החד הוריות" עוסקת בדפוסי השתתפות פוליטית שונים, בשאלת השפעתה וחשיבותה של ההשתתפות הפוליטית, תוך דגש על התנאים שמאפשרים השתתפות פוליטית שתביא לתוצאות. מקרה המבחן בעבודה זו הוא מאבק האמהות החד הוריות. בין היתר עוסקת העבודה בתפקידה של התקשורת בעידוד או השתקת המאבק.
העבודה הוגשה במסגרת הקורס "משטר מדינת ישראל בחוג למדע המדינה …
"זה סיפור עצוב וכנראה אבוד מראש. הרי בסופו של יום, ממשלה, כל ממשלה ובפרט זו של ישראל היום, יכולה להעביר כל מה שהיא רוצה, ואין מי או מה שיעצור בעדה. ואף על פי כן, זה סיפור מרתק ורב פנים, שמספר הרבה על גיבוריו. גם על התקשורת שמילאה בו תפקיד מכריע".
הציבור בישראל התוודע לראשונה לויקי כנפו ולמאבקה בליל שבת ה-4 ביולי 2003 מתוך כתבה בתוכנית "יומן" של הערוץ הראשון. מאבקה של ויקי כנפו לא היה ידוע לאיש מאיתנו ולא היה משפיע על סדר היום הציבורי והפוליטי לולא סוקר על ידי התקשורת. מאבק זה לא היה מקבל סיקור תקשורתי לולא יצאה ויקי כנפו לצעידה רגלית מביתה שבמצפה רמון לכיוון ירושלים בבוקר ה- 2
ליולי של אותה שנה ולולא הצטרפו אליה אמהות נוספות באותו צעד מחאתי חריג. עובדה זו ממחישה את חשיבותו של הסיקור התקשורתי בהשתתפות הפוליטית וכן את הקושי והאמצעים הנדרשים בכדי להשיג סיקור כזה, שבלעדיו המאבק כאילו אינו מתקיים מבחינה ציבורית-פוליטית-תודעתית.
המאבק עצמו החל כתגובה להחלטת משרד האוצר ובראשו שר האוצר, בנימין נתניהו, לקצץ את הקצבאות הניתנות לאמהות החד הוריות כחלק מ"התוכנית להבראת המשק" שבין היתר שואפת להפחית את שיעור הקיצבאות הממשלתיות ולהגדיל את הכנסות האנשים מעבודה. המאבק זכה בשבועיים הראשונים לכיסוי תקשורתי נרחב וחיובי למדי. לאחר כשבוע של מאבק,-