תאריך: 14.10.07
עיקרון הרשלנות בנזיקין סמינריון   תוכן עניינים
תוכן עניינים   2
הקדמה  4
הסביבה החוקית  של עקרון הרשלנות  4
היחס בין עוולות פרטיקולריות ועוולות מסגרת, ומודל הרשתות של ברק  5
יסודותיה של עוולת הרשלנות  6
א. התרשלות  7
ב. חובת זהירות   8
ג. קשר סיבתי (להלן: "קש"ס") בין ההתרשלות לנזק. 9
ד. קיומו של נזק על סוגיו 9
המודל הצר והמודל הרחב של חובת האחריות בעוולת הרשלנות  10 גבולות האחריות ברשלנות וההכרה בנזק  12
העברת נטל הראייה ברשלנות  13
דיון בסוגי האחריות בנזיקין – והאחריות המוגברת בסעיפים 38-41. 13
פרשנות הסעיפים   14
אחריות רשויות ציבוריות ועובדי ציבור ברשלנות  17
התפתחות הדין בארץ:  17
הדין באנגליה   18
סיכום ומסקנות  19
מקורות  20 הקדמה על-פי ברק עיקרון הרשלנות הוא אחד משלושת עמודי התווך של דיני הנזיקין, ובמשפט הקונטיננטאלי מהווה המושג סל הכולל בתוכו חצי מהעוולות.
על-כן מדובר בנושא נרחב ביותר שהררי מילים כבר נשפכו עליו על-ידי רבים וחכמים.
עוולת הרשלנות נדונה בפסיקה הרבה יותר מכל עוולה אחרת, ומתוך ניסיון רב להבהיר ולהסביר נוצרו סתירות ומחלוקות בין שופטים. בסמינריון זה אנסה לגעת במספר נקודות עקרוניות אליהם מתייחסת הרשלנות הנזיקית העיקרון, וכיצד הוא משמש ככלי לפסיקה משפטית בתחומי הפרט, וביחסי הפרט מול השלטון. נעמוד על חלוקת התפקידים בין יסוד ההתרשלות שבעוולה שעיקרו השאלה את התנהגותו של המזיק סבירה לבין יסודות חובת הזהירות, הטלת האחריות וקביעת הנזק. נדון במבחנים ובדרך שבה על בית המשפט להגיע להחלטותיו במקרי רשלנות, וכן במודל ה"צר" והמודל ה"רחב" ביחס לעוולת הרשלנות שחשיבותם בעיקר לגבי ההשפעה שיש להחלטה קונקרטית בתביעה בעלת נסיבות ומאפיינים מסוימים  על החלטות עתידיות לבית המשפט.  נדון בסעיפים הספציפיים לגבי העברת נטל הראייה וההוכחה ברשלנות ובפרשנותם בפסיקה, ולבסוף בהתפתחות הדין בארץ לגבי אחריות המדינה ברשלנות והשוואתו לדין החל באנגליה.
הסביבה החוקית  של עקרון הרשלנות נסקור בקצרה את הסביבה החוקית אליה קשור עיקרון הרשלנות. העיקרון הוא אחד מעקרונות המפתח בדיני הנזיקין, ומטרתו להוות אינדיקציה ליסוד האשם בעוולה ( ברוב המוחלט של דיני הנזיקין יידרש נזק כדי להפעיל את דיני הנזיקין. קרי, אם אין נזק אין פיצויים). עוולת הרשלנות היא אחת משתי עוולות המסגרת כאשר השנייה היא הפרת חובה חקוקה,  המבססות רעיון כללי של אחריות ומגנות על מגוון אינטרסים עוולות נזיקיות מגדירות לנו חובות משפטיות שיש לפעול בהתאם להן.
יסודות העוולה הנזיקית הם שמהווים אשם נזיקי בכל עוולה ישנו מעשה עובדתי – ישנה התנהגות שמגדירה את האשם. למשל – סעיף
2 3 – היסוד העובדתי – תקיפה (שימוש בכוח שלא בהסכמת האדם). התנהגות יכולה להיות גם במעשה וגם במחדל. במידה והעוולה דורשת אשם (כאשר לא עסקינן באחריות מוחלטת או חמורה) יש לחפש את  היסוד העובדתי – המהווה מעשה או מחדל של הנתבע וכן מנסיבות אחרות אם אלה נדרשות, וכן את היסוד הנפשי – הדורש קיום של יחס או הבנה בין המזיק למעשה שגרם לנזק. אם לא נדרש יסוד נפשי בסעיף יש להוכיח רצייה (שליטה). במשך השנים נוצר מצב של הגנה רחבה על האינטרס הגופני בחקיקה המודרנית ובתוך הפקודה, לעומת זאת, יש הגנה מאוד מצומצמת על נזקי הגוף ויותר רחבה על הקניין (המתבסס על המשפט האנגלי), אך בית המשפט קבע כי אין  הגיון בהגנה כה רחבה על הקניין במיוחד כשמשווים זאת להגנה המצומצמת על הגוף בדיני הנזיקין.   …