תעמולת בחירות היא פעולה תקשורתית שבמהלכה מועברים מסרים לציבור היעד. כיום בעידן של תעמולת בחירות מודרנית, עיקר התעמולה מתרכזת בטלוויזיה, עניין שמצריך כללי משחק המותאמים לז'אנר.
אותם כללי משחק שאובים מן התרבות האמריקנית ומן הניסיון האמריקני לנצח בחירות. בזירה זו בה הלבוש, תנועות הגוף, הבעות פנים, אינטונציה של הקול ומלל קליט וקצר הם הקריטריון לכיבוש לב הקהל ולניצחון במערכה- ובמקרה זה במערכת הבחירות.
בעבודה זו אדון בשינוי שעברה מערכת הבחירות בישראל במהלך שני עשורים, תוך בחינת תהליך הפרסונליזציה. מקרה הבוחן שלי יתמקד בשתי מערכות בחירות, זו שהייתה בשנת 1988 וזו       ב-1996, כשהראשונה התנהלה בעידן הבחירה היחסית והשנייה בעידן הבחירה הישירה.
תחילה, אערוך סקירה תיאורטית בה אדון במעבר מפוליטיקה "ישנה" לפוליטיקה "חדשה" בארץ ובעולם. לאחר מכן אערוך סקירת עיתונות של הנושאים העומדים על סדר היום בבחירות במסגרת החודש האחרון לפניהם, ולבסוף אבקש להציג את אותם תהליכי פרסונליזציה, על ידי בחינת מספר תשדירי בחירות מאותם השנים. התעמולה המודרנית צמחה בארצות הברית, כאשר זוהה יתרונו של מכשיר הטלוויזיה, כאמצעי של תקשורת-המונים, המתווך בין המפלגות הפוליטיות לבין קהל של בוחרים רחב מאוד.
אימוץ הבחירות המקדימות בשנות ה-60 והשבעים בארצות הברית ומשנות השמונים בישראל, ביטל את שליטתם של מנהיגי המפלגות על קביעת המנהיגים הפוליטיים. בשיטה זו, המועמד נזקק לתמיכה ציבורית רחבה ורובם העדיפו להתאים את דרכם הפוליטית לאינטרסים של ציבור הבוחרים שלהם. גורם נוסף שהשפיע על עיצובה מחדש של תעמולת הבחירות הוא הגידול באמצעי התקשורת. שכן, גרם האחרון להפיכתן של הבחירות לעניין תקשורתי הרבה יותר מאשר עניין מפלגתי, כאשר על ידי  שימוש נכון באמצעי התקשורת יכולים הפוליטיקאים לקבוע את סיכוי הבחירה שלהם. (גלילי, 2004)         תופעה זו מכונה "פוליטיקת האריזה" התקשורתית, היא כוללת בתוכה את השימוש של הפוליטיקאים ביועצים ויחצנים אשר עובדים בעבור הפוליטיקאי ולא עבור גוף מפלגתי. היא מבוססת  על ההנחה שדעת הקהל על מנהיג מסוים יכולה להיות מושפעת מן הסיקור התקשורתי, וכי היא עצמה יכולה להיות נושא לסיקור תקשורתי אשר ישפיע על התנהגות הנבחר. (גלילי, 2004). ווימן וולספלד (1999), מציינים כי אחד המאפיינים הבולטים של מערכות בחירות מודרניות הוא המאבק על הסיקור התקשורתי. הסיקור התקשורתי מספק למתמודדים הפוליטיים במה ציבורית להצגת עמדותיהם, לעיצוב תדמיתם, לתקיפת מתחריהם ולגיוס תמיכה ואהדה. קביעת סדר היום התקשורתי מאפשרת למועמדים לגרור את מתחריהם להתמודדות תקשורתית באותם תחומים בהם יש להם יתרונות יחסיים. בהמשך לכך מציינת גלילי (2004), כי אם בעבר נאלצו המתמודדים להסתמך על יעילות ארגונית בכדי לתקשר עם הבוחרים, כעת הם יכולים ליצור קשר ישיר עם בוחריהם. בבסיס קביעה זו עומדת ההבחנה כי הנבחרים עוקבים אחר שידורי החדשות, בכדי לדעת מה הציבור חושב, מה עושה היריב ובהתאם לכך מעצבים את מסריהם. קשר ישיר זה בין המועמד לציבור הבוחרים, בתיווכם של כלי התקשורת מצריך מן הפוליטיקאי החדש, בראש ובראשונה להיות כוכב תקשורת, ידוען וחביב הסקרים.
תוכן עניינים
סקירה ספרותית -..  עמ' 5 -3
                                                                                                                        סקירת עיתונות —
עמ' 9 -6
                                                ניתוח תשדירי הבחירות –.. עמ' 14
– 10                                                                         סיכום -… עמ' 15 -14
ביבליוגרפיה             עמ' 16
                                                                                                            נספחים – עמ' 17