כבוד האדם במשפט הישראלי ובמשפט העברי
1 .מבוא.
כבוד האדם הינו ערך חוקתי עליון ומהווה אחד מערכי היסוד של מדינת ישראל.
ערך זה נקבע בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
סעיף 2 שבו קובע "אין פוגעים בחייו, בגופו,או בכבודו של אדם באשר הוא אדם".
חוקי היסוד עומדים בדרגה גבוהה יותר מחוקי הכנסת הרגילים ומכיוון שכך מן הראוי שחוקי הכנסת לא יסתרו להוראות שבחוקי היסוד.
כיום ישנם חוקי יסוד שאינם מגבילים את הפגיעה בהם ומעמדם הוא רק בגדר רצוי וראוי, אך ישנם חוקי יסוד המגבילים את הפגיעה בהם, יש מהם המגבילים בצורה מהותית ויש המגבילים בצורה פורמאלית.
חוק רגיל לא יכול לפגוע בהוראות המופיעות בחוקי היסוד, סמכות זו של הכנסת לחוקק חוקים שיגבילו את המחוקק העתידי נובעת מסמכותה הבלתי מוגבלת של הכנסת ולכן ביכולתה לחוקק חוקים שיגבילו את המחוקק העתידי הן בהגבלה מהותית והן בהגבלה פורמלית.
בסמכותו של בית המשפט לדון ולהכריע בדבר מעמדם של חוקי היסוד. את ההוראות שבחוקי היסוד יש לפרש בצורה רחבה כך שיעניקו הגנה אפקטיבית לזכויות המופיעות בה.
בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו קבועה פסקת ההגבלה בסעיף
8 שבו, וחוק שסותר את חוק היסוד יש לבחון אותו האם הוא עומד בדרישותיה של פסקת ההגבלה.
הסעיף קובע "אין פוגעים בזכויות שלפי חוק יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש- מבחן זה הוא בשלושה חלקים: מבחן התאמה- האמצעי צריך להיות קשור באופן מהותי לתכלית הראויה.
האמצעי הינו בעל זיקה הגיונית לאותה תכלית.
אין אמצעי קרוב או דומה שיכול להביא להשגת התכלית ופגיעתו פחותה.
חשיבותו של ערך כבוד האדם בחוק יסוד, מתבטאת בשלושה עניינים מרכזיים: האחד, חוק היסוד מגביל את החקיקה העתידית מלפגוע בכבוד האדם. השני, חוק היסוד מטיל חובה אקטיבית על רשויות השלטון להגן על כבוד האדם.
השלישי, חוק היסוד מעניק מעמד חוקתי מיוחד לכבוד האדם.
חשיבותו של ערך כבוד האדם היא בהיותו גורם מגשר בין ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית לבין ערכיה כמדינה דמוקרטית(על הערכים הללו הושתתה מגילת העצמאות), ובהיותו גורם מאחד המגבש את בני החברה הישראלית לחברה אחת שחרתה על דגלה את ערך כבוד האדם.
סמינריון זה עוסק בנושא: כבוד האדם וחירותו. הוא ינסה לבדוק עד כמה כבוד האדם הוא ערך חשוב.