כיצד הפרספקטיבה הסוציולוגית כורכת בין המונח 'מגדר' לבין המונח 'סוציאליזציה'?
                                      סוציאליזציה (Socialization) תהליך הסוציאליזציה, הנקרא גם חיברות, הוא תהליך באמצעותו לומד היחיד את תפקידיו, את הנורמות ואת הערכים המרכזיים בחברה בה הוא חי. תהליך הסוציאליזציה מתרחש כאשר הפרט מקיים אינטראקציה עם גורמים שונים (כמו: בני משפחה, חברים ואמצעי התקשורת) המשפיעים על חינוכו והתפתחותו, גורמים אלו נקראים סוכני החיברות. (בן- עמי, 1974) ישנן גישות שונות לגבי מושג הסוציאליזציה- התאוריות הסוציולוגיות (הגישות הפונקציונליסטיות, הרדיקליות וגישות הקונפליקט) מתרכזות בהסברים מאקרו- סוציולוגיים או כלל- חברתיים.
לעומת זאת, התאוריות הפסיכולוגיות מתרכזות ברמה האישית ובודקות תהליכים המתרחשים אצל הפרט.
למרות השוני בגישות, כולן מסכימות על המטרות של תהליך הסוציאליזציה:
1.       הסוציאליזציה מקנה או מחדירה כללי נוהג ומשמעת בסיסיים, התנהגות ממושמעת נעשית לעיתים כדי ליהנות מאישור חברתי ולעיתים למען מטרה שבעתיד. כללי נוהג ומשמעת יכולים לשנות אפילו תגובות פיזיולוגיות, לדוגמא: אדם עשוי לחוש בחילה ולהקיא לאחר שאכל משהו שלפי הכללים שהוקנו לו, הוא אסור.
2.       הסוציאליזציה משרישה שאיפות לצד כללי הנוהג והמשמעת- כל חברה נוטעת בכל אחד מחבריה מגוון עשיר של שאיפות המקבילות למצבים שבהם ימצא היחיד עקב מינו, גילו, השתייכותו הקבוצתית או מוצאו המשפחתי.
3.       הסוציאליזציה מציידת יחידים בזיהות אישית, במידה רבה דרך השאיפות שהוא מעודד או מדכא. לדוגמא: בעבר, אצל בני המעמד הגבוה, החדרנים היו אלו שלימדו את ילדי מעסיקיהם כיצד עליהם להתנהג בחברה הגבוהה. למרות שהחדרנים היו בקיאים בכל פרט ופרט בחברה הגבוהה, הם לא יכלו להיות במעמד הגבוה כי זיהות של בן המעמד הגבוה. (ברום וסלזניק, 1988) הסוציאליזציה בשלביה הבסיסיים ביותר משותפת –