תקציר "…וכבוד עשו-לו במותו כל יהודה ויושבי ירושלם…" (דברי-הימים ב ל"ב 33) הצירוף "כבוד האדם" הוא מסוג הנושאים, שמיד בשעה שמעלים אותם באוזניו של בן דורנו הם הופכים להיות טעונים במגוון של אסוציאציות והקשרים שמרכיבים את החיים המודרניים.
אולם, כבוד האדם העסיק מימים ימימה את האדם. לא מעט נכתב בנושא כבודו של האדם, כמושג מופשט, משמעותו, ביטויו ודרך ההתייחסות אליו. אך האם ישנה התייחסות דומה לכבוד המת? עבודה זו תציג את כבודו של המת דרך עיניהם הפילוסופיות ומחשבתם האישית של הוגי הדעות קאנט, בובר ורוזנצוויג.
תוכן עניינים:

1 . מבוא 4

2 . כבוד המת -…5

3 . הזכות לשם טוב של המת ..6

4 . כבוד המת והזכות לשם טוב של המת לפי קאנט –7-11
                                                                  הזרם האקזיסטנציאליסטי …12
                                                                 בובר .13-15
                                                                 רוזנצוויג –16-19
5. יישום התיאוריות במשפט הארצישראלי -20-24

6 . סיכום –…
5 7. ביבליוגרפיה 26-27

8 . שימוש בפילוסופית קאנט במשפט הארצישראלי –29-30 מבוא
כבוד האדם בכלל וכבוד האדם המת בפרט הינם מושגים עמומים. יש קושי להגדירם לתחום גבולותיהם ובעיקר לייחס גבולות ברורים לאדם המת על כל היבטיו. בתקופתנו בפסיקת בית המשפט העליון נקבע שעקרון היסוד של כבוד האדם – זכות חוקתית בישראל – כולל בתוכו לא רק את כבודו של אדם בחייו, אלא גם את כבודו לאחר מותו ואת כבודם של יקיריו הנוצרים את זכרו בליבם. לבני משפחת הנפטר, קבע בית המשפט, עומדות הזכות והחירות, כי זכרו של יקירם יכובד בדרך הנראית להם ראויה, וכי תינתן להם האפשרות להביע את רגשותיהם כלפיו באופן הנראה להם מתאים. אמירות אלה משקפות את החשיבות המיוחדת שמייחסות המדינה והחברה בישראל לכבוד המת.
חוק איסור לשון הרע מגן על שמו הטוב של האדם, שנגזר מכבוד האדם ומזכותו לקניין, שני אלה הינן זכויות יסוד, המוגנות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. סעיף 5 לחוק איסור לשון הרע שהמתייחס ישירות לאדם המת קובע כי לשון הרע על אדם שפורסמה אחרי מותו, דינה כדין לשון הרע על אדם חי, אלא שאין בה עילה לתובענה אזרחית או לקובלנה, ולא יוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיף זה אלא אם ביקש זאת בן זוגו של המת או אחד מילדיו, נכדיו, הוריו, אחיו או אחיותיו.
כבר לאורך ההיסטוריה ניתן למצוא פילוסופים והוגי דעות רבים התחבטו בשאלות מוסר אלה. שאלת הקיום האנושי, הסופיות בכלל ומעמדו של האדם בפרט ריתק לא מעט. ההתייחסות אליו ושמירה על כבודו נדונו לא מעט פעמים בכתביהם. אולם, ההתייחסות למוות בכלל ולאדם המת בפרט לא זכתה להרחבה ולעיתים היו הוגים ש"פחדו" לדבר על נושא זה. כך נראה כי  מדבריו של מרטין בובר שאין התייחסות ישירה למוות אלא רק עקיפה. מנגד, עמנואל קאנט ופרנץ רוזנצוויג  מתייחסים בכתביהם לנושא מוות. נושא מרתק זה יתואר בעבודה זו מנקודת מבטם של עמנואל קאנט, מרטין בובר ופרנץ רוצנצוויג. תוך התייחסות לכתביהם, לדעותיהם כפי שפורסמו לאורך ההיסטוריה. מתוך תיאוריותיהם ניתן לגזור התייחסות ישירה לשם הטוב של המת. עבודה זו לוקחת את הקורא למסע בזמן לאורך המאות ה18,19,ו20 תוך שילוב עם תקופתנו אנו, מתוך כוונה לספק לקורא תובנות בכל הנוגע לזכותו של המת לשם טוב דרך עיניהם הפילוסופיות של ההוגים.