עבודה סמינריונית בנושא "הסזון" מוגשת ע"י  אאאאאאאאאאאא ת.ז 1111111111111111111111111111
לפרופסור פפפפפפפפ אפריל 2008
תוכן העניינים
מבוא
רקע
שלבי המאבק הסזון הראשון הסזון השני הסזון השלישי – "הגדול" הסזון הרביעי – "הקטן" סיכום מקורות מבוא
ב-20 ביוני, 1948 האוניה "אלטלנה" הגיעה לחוף כפר ויתקין.
את פניה קיבלו חברי האצ"ל שהחלו בהורדת אנשים ובפריקת הציוד. בעקבות חילוקי דעות שנוצרו בנוגע לחלוקת הנשק, בן גוריון ייחס לבגין בישיבת ממשלה שנערכה באותו הזמן, כוונות מרד. בדיון זה הוחלט לאפשר לצבא להפעיל כוח, להכניע את האצ"ל ולתפוס את האוניה. למחרת, חטיבה צה"לית הקיפה את כפר ויתקין ובגין התבקש למסור את הציוד לצבא הישראלי. במידה והדבר לא יתרחש בשלום, יופעל כוח. בגין סרב להגיב לאולטימאטום וניסיונות התיווך נכשלו. בעקבות האולטימאטום, בגין קרא לחברי האצ"ל שלא לפתוח באש, אך הורה לאנשיו לא להיכנע. הוא קרא להימנע ממלחמת אחים כאשר האויב בפתח. האווירה במקום החלה להתחמם, הצדדים החליפו יריות וכמות הנפגעים גדלה. בהמשך, הוסכם על הפסקת אש כללית והנשק שהיה על החוף הועבר לכוחות צה"ל.
האוניה הפליגה לחופי תל אביב כשבגין על סיפונה. שם, היא עלתה על שרתון 100 מטרים מהחוף ופגז פגע בה. בעקבות כך, "אלטלנה" החלה לעלות באש. עימות זה עלה בחייהם של 19 איש, מתוכם 16 חברי אצ"ל נפלו ושלושה חללים לכוחות צה"ל.
בן גוריון היה אחראי למעצרם של  200 אנשי אצ"ל, ביניהם חמישה מפקדים בכירים שהוחזקו במעצר מבודד. רוב העצורים שוחררו לאחר מספר שבועות מלבד חמשת המפקדים ששוחררו בעקבות לחץ ציבורי לאחר למעלה מחודשיים. לוחמי האצ"ל ששהו על "אלטלנה" העידו שבגין הורה שלא להשיב אש, מחשש למלחמת אזרחים. זו גם גרסתו של בגין עצמו, בספרו "המרד". מפקד הספינה, אליהו לנקין, סיפר: "כפשטו הלהבות על הספינה, החלו להגיע סירות חילוץ מן החוף, רובן חסקות, שבחוריהן סיכנו נפשם תחת מטר הכדורים. הם צעקו:
"איפה הזקן? הורידו את הזקן!", כוונתם הייתה לבגין שניצח אותה שעה על הצלת הפצועים והורדתם מהאוניה. רק לאחר שהורד הפצוע האחרון, הוא הסכים להתפנות מהסיפון". לפי גרסה אחרת הוא נזרק לים על-ידי אנשי האונייה. בקרבות סביב האוניה נפלו ששה-עשר חברי אצ"ל ושלושה חיילי צה"ל. לאחר מכן נאם על כך בגין נאום "אני מאשים" בתחנת הרדיו של האצ"ל וכשהוא מייבב הורה על כניעת ללא תנאי של האצ"ל.
סיפורה של "אלטלנה" הינו צלקת בהיסטוריה של מדינת ישראל.
המדינה רק הוקמה וכבר היינו על סף מלחמת אחים. . צלקת זאת הינה שיאו של המאבק בין "הישוב המאורגן" לבין "הפורשים", שראשיתו בתקופת הסזון. הסזון (בצרפתית:
saison – "עונה", המילה משמשת בהקשר זה כקיצור לביטוי "la saison de chasse" "עונת הציד") הוא הכינוי של המאבק שניהל ארגון ההגנה נגד האצ"ל בסוף שנת 1944
במטרה לאלץ את האצ"ל לחדול מביצוע פעולות נגד כוחות המנדט הבריטי. המושג "סזון" אומץ על-ידי אנשי הפלמ"ח שפעלו להשתקת פעילות האצ"ל בחודשים האחרונים של מלחמת העולם השנייה, בין נובמבר 1944 לאפריל 1945. הגדרה זו נועדה להביע ביקורת הומוריסטית על כך שהמנהיגות המדינית הציונית הנבחרת אינה מניחה להשלים את שיתוקו המלא של האצ"ל.
שורש הבעיה היה נעוץ בהחלטת ההנהגה הציונית לא להפעיל נשק נגד הבריטים, כל עוד מתחוללת מלחמת העולם השנייה נגד גרמניה הנאצית ואיטליה הפשיסטית. זאת משום שבריטניה הייתה שרויה במלחמה לחיים-ולמוות נגד הנאצים, שהיו האויב והצורר האיום ביותר של העם היהודי.