מה היא תודעה?, האם היא מנותקת מהגוף הגשמי או האם היא תעלם לעד כאשר המח יפסיק לתפקד? שאלות אלו ורבות אחרות מקבלות תשובה על סמך תיאוריות שונות לחקר התודעה. פילוסופים השונים, מדקרט ועד לייבוביץ, נתנו לנו להבין כי כאשר מדובר על תודעה ועל חשיבה, למעשה מדובר על שני עולמות נפרדים. "במונח נפש אנו כוללים את כל העובדות והתופעות הפסיכיות שהאדם מכירן הכרה סובייקטבית… ואילו המוח שייך לעולם הנתונים האובייקטיבים, הנתפסים בקטגוריות של הפיסיקה והכימיה… הקשר או היחס ביניהם חידה הוא…" (לייבוביץ,
1 982). אך מה קורה כאשר מחקרים שונים מראים כי  פגיעות מוחיות גורמות לליקוי בתפקוד התודעה? בעבודה זו אציג את הגישה הדואלית לתודעה, ואעמוד על הבעייה הנוצרת כאשר בוחנים למולה את תופעת המח החצוי, המאופיינת בניתוק סיבי העצב המקשרים בין שתי ההמיספרות המוחיות של האדם.