לעניין הסירוב להקמת מסגד בשטח הקמפוס בעוד שקיים ביכ"נ. לאור המצאות ביכ"נ, הטענה כי האוניברסיטה (להלן האו') אינה מוסד דתי לא רלוונטית. יש לבחון איזה גוף היא האו'. לאחר שבדקתי האם חקיקה מפורשת עשויה לעזור בנושא ומצאתי כי בחקיקה אין הזכר על האו' וחובותיה, זמיר בעניין הון אומר כי אין כללים ברורים להיות גוף דו מהותי, אך ניתן מהלכות לדלות סיווגים לדואליות נורמטיבית של גוף (די לעמוד באחד מהם): מקבל היתר מהמדינה ו/או תקצוב (שהיא מקבלת), היא אינה מונופוליסטית, מבוקרת ע"י מבקר המדינה, מהות תפקודה היא ציבורית למדי כמרכזית בתחום החינוך הגבוה בישראל. מכל אלה עולה כי האו' היא גוף דו מהותי וככזה כפופה לחוק כגוף ציבורי. באם הייתי מסיק כי היא פרטית ניתן להחיל עליה את התחולה העקיפה/ישירה לפי ברק. בעד: ייתכן כי באמתלת חוסר בחדרים ותקציב הדבר אפשרי (האו' היא האחראית לניהול הקצאת החדרים בה) אך מדוע יש תקציב וחדר לביכ"נ? ומדוע היהודים לא יתפללו אף הם בעיר?בעניין פרץ נ' כפ"ש נקבע כי רכוש ציבורי מיועד לשימוש האזרח ואין למנוע זכות זו מטעמים פסולים. נוצרת אפליה דתית בין היהודים למוסלמים, השופט מצא בעניין מילר מוסיף שחברה צריכה להיות מוכנה לשלם מחיר סביר ע"מ שערך השוויון לא יעמוד ריק מתוכן. לעניין עקרון השוויון (להלן ע.ש) יש 3 גישות מרכזיות ללא הכרעה ביניהן: א) השופטת דורנר בעניין מילר: אפליה קבוצתית היא פגיעה בכבוד ואז היא חוקתית, אפליית פרט אינה מגיעה לפגיעה בכבוד ולכן אינה חוקתית, ב) ע.ש הוא פסיקתי/הילכתי ולא מעוגן בח"י שהרי –