תקציר במאמר זה ניסיתי לבחון עד כמה רשויות השלטון בישראל התמודדו בעבר עם האיומים הנובעים מפעילות תנועות ימין קיצוניות אשר היוו סכנה של ממש ליציבות המשטר ולדמוקרטיה הישראלית. האיום מצד קבוצות קיצוניות גדול במיוחד במדינה כישראל בה קיימים מס' שסעים שבאים לידי ביטוי בקבוצות בעלות אידיאולוגיות שונות , כאשר השוני הוא בין הקבוצות ובין עצמן , ובינן לבין השלטון . במצב זה, ככל שקבוצה קיצונית יותר, כן גדלה ההסתברות שהרעיונות בהם היא דוגלת יעמדו בניגוד לרעיונות בהם תומך השלטון , וגדולים הסיכויים כי הקבוצה תבקש לכפות את רעיונותיה על הכלל, ולכן קבוצות כאלה עלולות להוות איום על יציבות המשטר.   תוכן עניינים
1.  מבוא                                                                                                              עמ' 3
2 .
סקירת ספרות:                                                                                               עמ'
4     2.1 ביטחון המדינה  והגבלת חירות                                                                עמ' 4
    2.2 קבוצות ימין קיצוני                                                                                  עמ' 5
    2.3   כיצד דמוקרטיה מתגוננת?                                                                     עמ' 6
3 .  קבוצות ימין קיצוני בישראל                                                                        עמ' 8
4 .
כיצד דמוקרטיה מתמודדת בישראל?                                                            עמ' 9
      4.1  עתירות לבג"ץ                                                                                       עמ' 9
      4.2  חוקים                                                                                                   עמ'  10       4.3 חקיקה                                                                                                   עמ' 10       4.4 חוקים צווים ותקנות המתבססים על מצב החירום                              עמ' 11                                                                           5. צעדים שנקט השלטון נגד כהנא ותנועת כך.                                                 עמ' 13
6 .דיון                                                                                                                 עמ'
1 6
7.
סיכום                                                                                                            עמ' 20
8 . ביבליוגרפיה                                                                                                  עמ' 21
מבוא
במאמר זה אנסה לבחון עד כמה רשויות השלטון בישראל מתמודדות עם האיומים הנובעים מפעילות תנועות ימין קיצוניות אשר מהוות סכנה של ממש ליציבות המשטר ולדמוקרטיה הישראלית. האיום מצד קבוצות קיצוניות גדול במיוחד במדינה כישראל בה קיימים מס' שסעים שבאים לידי ביטוי בקבוצות בעלות אידיאולוגיות שונות , כאשר השוני הוא בין הקבוצות ובין עצמן , ובינן לבין השלטון . במצב זה, ככל שקבוצה קיצונית יותר, כן גדלה ההסתברות שהרעיונות בהם היא דוגלת יעמדו בניגוד לרעיונות בהם תומך השלטון , וגדולים הסיכויים כי הקבוצה תבקש לכפות את רעיונותיה על הכלל, ולכן קבוצות כאלה עלולות להוות איום על יציבות המשטר.   ברפרט זה אתמקד בתנועת כך כדוגמא לקבוצת ימין קיצונית , ובצעדים שנקטו מוסדות השלטון מאז עלייתו של מאיר כהנא לישראל בשנת 1971 ועד שנת 1985 עת נפסלה רשימת כך מלהתמודד לבחירות לכנסת כדי לבלום את פעילותם הפוליטית של  כהנא ותומכיו. את הצעדים שננקטו ניתן לחלק לארבעה:
1. עתירות לבג"ץ.
2. תביעות  שהוגשו כנגד כהנא ופעילי כך בבתי משפט, על בסיס של חוקים קיימים .
3 . שימוש בחוקים צווים ותקנות המבוססים על תקנות הגנה לשעת חירום.
4. חקיקת חוקים  כדי לפעול כנגד כהנא וכך.
במסגרת הדיון אתייחס לשימוש הנרחב שנעשה בצווי מעצר מינהלי כלפי חברי קבוצות קיצוניות, עד כדי שהשר לביטחון פנים גדעון עזרא מצוטט  ע"י אפרת וייס ( ynet 21.9.04) כמי שאמר כי הוא רואה בצווי מעצר מנהלי אחד הכלים שיש להשתמש בהם כאשר אין מספיק ראיות, ולא כפי שנועדו מלכתחילה לשמש כאמצעי למניעת פעולות בשעת חירום.  במאמר שהתפרסם בעיתון הארץ  פרי עטו של הראל,(
1 3.5.2005, ע' ב4 ) ואשר עוסק במעצר המנהלי של פעיל הימין הקיצוני נריה אופן, קובע המחבר כי " הדיון שיתקיים מחרתיים באולמו של השופט יהושע פלפל בבית המשפט המחוזי בבאר שבע מעורר עניין מיוחד במערכת הביטחון ובמשרד המשפטים. פלפל צריך להחליט אם לאשר את צו המעצר המנהלי שהוציא השבוע שר הביטחון…" ועוד מוסיף המחבר ומבהיר כי מתן הכשר לצו הראשון עשוי לפלס את הדרך לעוד מספר רב יחסית של צווים. ממאמר זה ניתן להבין כי לדעת גורמים שבשלטון הדרך האפקטיבית להתמודד עם הסכנה מצד הימין הקיצוני בישראל היא באמצעות צווי מעצר מנהליים.
השימוש שעושה המדינה באמצעים המתבססים על מצב החירום, שבישראל נמשך מאז הקמת המדינה ועד היום ,מאפשר למדינה לפי צו החתום ע"י שר הביטחון –פוליטיקאי נבחר, לעצור חשודים מבלי שיתקיים משפט ומבלי שתינתן לחשודים זכות  להגן על עצמם  ותוך התעלמות מזכויות יסוד נוספות של החשודים הוא הליך לא דמוקרטי. נשאלת השאלה אם בניסיון להתמודד עם איומים הנובעים מפעילות קבוצות ימין קיצוניות עשה השלטון ניסיון קודם לטפל באיום ,שבמקרה של מפלגת כך היוותה איום על שלטון החוק,  ערעור אושיות הדמוקרטיה והיציבות החברתית.
השערת המאמר היא כי מדינת ישראל  התקשתה להחליט עד כמה היא מבקשת להלחם בתופעת הגזענות כפי שבאה לידי ביטוי בתנועות הימין הקיצוניות מבית מדרשו של כהנא. בפעולותיה של ממשלת ישראל טרם פסילת מפלגת כך ניתן לזהות התלבטות בין טיפול אגרסיבי תוך קיפוח זכויות יסוד ובין מתן אפשרות לחופש ביטוי , תוך הסתכנות בפעילות ימינית חתרנית.