גישור בפלילים בין קורבן לפוגע

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , ,
שנת הגשה 2008
מספר מילים 2736
מספר מקורות 15

תקציר העבודה

גישור בין קורבן לפוגע בעניינים
פליליים מעורר שאלות רבות, אשר רשימה זו לא התיימרה למצות את הדיון בהן. השאלות מתעוררות הן במישור התיאורטי והן בנוגע ליישום המעשי. הפיכת הקורבן כצד לגישור מעוררת לכאורה מתח עם התפיסה המקובלת שפשע יוצר קונפליקט בין מבצעו לבין החברה בכללותה. אולם למעשה גם בהליך הפלילי המסורתי התפתחו כלים שתכליתם מתן מענה לצרכי הקורבן הישיר של העבירה, כגון הסמכות להורות על פיצוי. שאלות עקרוניות נוספות שיש לתת עליהן את הדעת הן, בין השאר: היחס בין הגישור למטרות מסורתיות של ההליך הפלילי, כגון הרתעה, גמול ומניעה ; הפרמטרים לסינון המקרים המתאימים; הגורם המפנה את התיק לגישור ועיתוי ההפניה ; השפעת הצלחת וכשלון הגישור על משפטו הפלילי של הפוגע ; ייצוג משפטי בהליכי הגישור ; מודל הגישור בפועל ; אכיפת הסדרי הגישור ועוד. הנסיון של מדינות אחרות מלמד כי ניתן למצוא תשובות מתאימות למרבית השאלות. לצורך יישום הגישור בפלילים בישראל נדרשת אפוא, הן עבודת חשיבה ומחקר והן ניסוי זהיר והדרגתי של ההליך. לעניות דעתי, יישומו, תוך עיצוב הדרך המתאימה ביותר למשפט הישראלי, עשוי להיות בעל ערך רב. בכוחו לפתור סכסוכים הדדיים ומתמשכים, שההליך הפלילי הקיים אינו מסוגל לפתור. ביכולתו להעניק לפוגע את האפשרות לשמוע את הקורבן באווירה אחרת ואת הכח לתקן את העוול שגרם באופן מוסכם ולא כפוי. דרך תיקון זו אף עשויה להחליף, במקרים מסוימים, את הקלון והתיוג שבסנקציה הפלילית בתגובה חברתית מחנכת יותר ופוגעת פחות. במקביל יקדם הגישור את צרכיהם של הקורבנות בצורה טובה יותר מזו שנוקט בה ההליך הפלילי המסורתי.