תוכן עניינים תקציר —
3-5
1 .
מבוא -…
6-7
2 . סקירת ספרות —
     2.1.1
הגירה ותרומתה לעולה ולמדינה -.
     2.1.2
מודל ההגירה המאפיין את העלייה מחבר המדינות בשנות ה-90 -..
     2.2.1
הגורמים לעלייתם של העולים מחבר המדינות בשנות ה-90
     2.2.2 המאפיינים של עולי חבר המדינות בשנות ה-90 .
     2.3.1
אידיאולוגיית הקליטה ומדיניות הקליטה של ישראל בשנות ה-90 –
     2.3.2
ההשתלבות החברתית של עולי חבר המדינות לשעבר -..
     2.3.3
השתלבות התעסוקתית של עולי חבר המדינות לשעבר –
8-16
8
8 -9
1 0-11
1 1-12
1 2-13
1 3
1 4-16
3 .
השיטה –
     3.1
נבדקים –…
     3.2
כלים ..
     3.3
תהליך
17-19
1 7
1 7-19
1 9
4 .
ממצאים …
20-24
5. דיון ומסקנות –.

5 -30
6 .
סיכום -.
31
7.
ביבליוגרפיה –..
32-34
העבודה לא כוללת נספחים תקציר:
עידוד העלייה וקליטתה המוצלחת הם מהאתגרים החשובים של החברה הישראלית. קליטה מוצלחת של העולה תלויה רבות בהשתלבותו בתעסוקה המקומית. השתלבות אפקטיבית בתעסוקה היא אחת הדרכים למקסם את התרומה של העולה להתפתחות הכלכלית חברתית של ישראל (King&Wolde-tsadick,2006). בשל כך מפנה ישראל משאבים רבים לאורך השנים לעידוד תופעה זו והעדות לכך היא גל העלייה מברית המועצות לשעבר בראשית שנות ה-90 (אקשטיין, גולדנר ולרום,2006). בגל זה הגיעו כ-830 אלף עולים אשר עלו לארץ הן בשל התגברות האנטישמיות והפחד לביטחונם ולביטחון משפחותיהם במדינות המוצא והן בשל הכמיהה והרצון לחיות במדינה יהודית. מה גם שמדיניות הקליטה בישראל שלא כמו במדינות אחרות, לא הגבילה ואף עודדה בדרכים מגוונות את עלייתם של יהודים לישראל  והעניקה להם הטבות ייחודיות. גל עלייה זה המתאפיין באוכלוסיה משכילה ובה שיעור גבוה מאוד של בעלי משלח יד חופשיים, אקדמאיים ומדעים.
כמו כן, שיעור גבוה של אנשים מבוגרים. בשל אופיו של גל זה ובשל הבעיות הקשורות במעבר ממדינה למדינה, נתקלו העולים בקשיים במציאת עבודה עם הגיעם ארצה ובנוסף נאלצו לשלם מחיר תעסוקתי וכלכלי. עקב הקשיים, נאלצו העולים מברית המועצות להתפשר על עבודה שאינה תואמת את מקצועם, על תנאיהם החברתיים והסוציאליים וזמינותם לקבלת עבודה תוך זמן קצר,היתה גבוהה .לעומת זאת עבור ילידי הארץ קריטריוני חיפוש עבודה אלו נוקשים יותר.
מטרת העבודה היא לבחון האם כיום קיימים הבדלים בין עולי ברית המועצות לשעבר לבין ילידי הארץ במוכנות לפשרות במספר קריטריונים בעת חיפוש עבודה ובמהלכה.
השיטה:הנתונים נאספו באמצעות העברת שאלונים שהוכנו על ידי המכון לחקר להגירה במרכז האקדמי         " רופין", בקרב 140 נבדקים משני המינים בגילאים 18-72 כאשר מחציתם ילידי הארץ ומחציתם עולי ברית המועצות לשעבר שעלו החל משנת 1987.המדגם בוצע על יד הגעתנו למספר מקומות במרכז הארץ וכלל בין היתר חברת הייטק, בתי ספר תיכון,בית דפוס,מכללות ואוניברסיטה. הנבדקים בקבוצות הניסוי נבחרו תחילה באופן רנדומאלי ולאחר מכן נבחרו באופן מתוכנן כדי ליצור איזון בין שתי קבוצות הנבדקים.לנבדקים הובהר כי השתתפות במדגם הינה התנדבותית ואנונימית.    באמצעות מחקר זה בדקנו את השערות הבאות:
עולים מברית המועצות לשעבר מוכנים להתפשר יותר בקבלת עבודה שאינה תואמת את מקצועם בהשוואה לילידי הארץ.
עולים מברית המועצות לשעבר מוכנים להמתין פרק זמן קצר יותר עד לקבלת עבודה חדשה התואמת את מקצועם בהשוואה לילידי הארץ.
עולים מברית המועצות לשעבר מוכנים להתפשר יותר על קריטריונים חברתיים בהשוואה לילידי הארץ בעת חיפוש העבודה.
א. קיים קשר שלילי בין הערכה עצמית לבין המוכנות להתפשר על מקום העבודה מבחינת מקצוע, השכלה וכישורים, בקרב עולי ברית המועצות לשעבר.
4     ב. קיים קשר שלילי בין הערכה עצמית לבין המוכנות להתפשר על מקום העבודה מבחינת מקצוע,            השכלה וכישורים בקרב ילידי הארץ. מבדיקת השערת המחקר הראשונה עולה כי נמצא הבדל מובהק בין ילידי הארץ לעולי ברית המועצות לשעבר במידת הפשרה בקבלת עבודה שאינה תואמת את המקצוע (חשיבות עבודה במקצוע בקרב ילידי הארץ=3.96, וחשיבות עבודה במקצוע בקרב עולי ברית המועצות לשעבר=2.92, מובהקות:(P=0.000.
כמשוער, נמצא כי עולי ברית המועצות לשעבר מוכנים להתפשר יותר בקבלת עבודה שאינה תואמת את מקצועם.ההשערה אוששה.
מבדיקת השערת המחקר השנייה עולה כי לא נמצא הבדל מובהק בין ילידי הארץ לעולי ברית המועצות לשעבר בזמן ההמתנה עד קבלת עבודה חדשה התואמת את מקצועם (ילידי הארץ =3.99,עולי ברית המועצות לשעבר=3.86 מובהקות: P=0.704). בניגוד למשוער, נמצא כי אין הבדל בין זמן ההמתנה אותו היו מוכנים להמתין ילידי הארץ לבין זמן ההמתנה אותו היו מוכנים להמתין עולי ברית המועצות לשעבר עד קבלת עבודה חדשה התואמת את מקצועם. שתי הקבוצות היו מוכנות להמתין חצי שנה עד מציאת עבודה הולמת ומכאן והלאה ייצאו לעבוד גם בעבודה שאינה הולמת.ההשערה לא אוששה.
מבדיקת השערת המחקר השלישית עולה כי נמצא הבדל מובהק בין ילידי הארץ לעולי ברית המועצות לשעבר במידת הפשרה לגבי הקריטריונים החברתיים הבאים:סטאטוס, תנאים סוציאליים ומרחק העבודה ממקום המגורים (חשיבות התנאים החברתיים ילידי הארץ=4.06,חשיבות התנאים החברתיים בקרב עולי ברית המועצות לשעבר=3.32, מובהקות: 0P=0.0).כמשוער, נמצא כי עולי ברית המועצות לשעבר מוכנים להתפשר יותר על תנאים סוציאליים בעבודה מאשר ילידי הארץ.ההשערה אוששה.
מבדיקת השערת המחקר הרביעית המתייחסת לעולי ברית המועצות לשעבר,עולה כי קיים קשר שלילי מובהק בין הערכה עצמית לבין המוכנות להתפשר על מקום העבודה מבחינת מקצוע,השכלה וכישורים (P<0.01 , 0.282=(69)R). כמשוער, נמצא כי בקרב עולי ברית המועצות לשעבר הקשר בין הערכה עצמית למוכנות להתפשר על מקום העבודה הוא קשר הפוך. כלומר ככל שהערכה העצמית של עולי ברית המועצות גבוהה יותר כך הם מוכנים להתפשר פחות על מקום עבודתם מבחינת מקצוע, השכלה וכישורים ולהיפך.ההשערה אוששה. מבדיקת ההשערה המחקר הרביעית המתייחסת לילידי הארץ עולה כי קיים קשר שלילי מובהק בין הערכה עצמית לבין המוכנות להתפשר על מקום העבודה מבחינת מקצוע, השכלה וכישורים  (P<0.001,  0=(70)(R. כמשוער,נמצא כי בקרב ילידי הארץ הקשר בין הערכה עצמית למוכנות להתפשר על מקום העבודה, הוא קשר הפוך כלומר ככל שהערכה העצמית של עולי ברית המועצות של עולי ברית המועצות לשעבר גבוהה יותר כך הם מוכנים להתפשר פחות על מקום עבודתם מבחינת מקצוע ,השכלה וכישורים ולהיפך.ההשערה אוששה.