קירקגור- עבודת האהבה.
    קירקגור מדבר על הציווי לאהוב את השכן כעצמך, האהבה הזו בעיניו, היא האהבה האחת והאמיתית. אהבה שהיא חסרת פניות והעדפות, אהבה טהורה, שוויונית  וזחה ללא אינטרסים, אהבה אמיתית. קירקגור מעלה לדיון את האהבות השונות הקיימות בחיינו, אהבה למשפחה, אהבה לחברים וכמובן אהבה רומנטית. אהבה שהיא אינה אהבה שכנית , היא מבוססת על דחף, צורך ותשוקה. אהבה כזו היא אהבה עיוורת, אנו לא רואים את כל האנשים, האהבה מכוונת למושא אחד או מספר מצומצם של מושאים.אנו בוחרים את מושאי אהבתנו ע"פ צרכים מסוימים שלנו , זוהי אהבה מותנית ומצומצמת. אהבת השכן לעומת זאת היא אהבה לכל בני האנוש, אהבה ללא התניות. אהבה רומנטית או חברות, הן אהבות שה"אני" (אהבה העצמי) מאוד דומיננטי בהן. האהבות הללו בבסיסן הן היענות לצרכים ולדחפים שיש לאדם. אהבה רומנטית וחברות הן אהבות שמה שמכונן אותן זה האהבה לעצמי. אני בוחרת את חבריי ואת אהובי הרומנטי –
העבודה ללא מקורות