סמינריון באתיקה בנושא עסקאות חילופי שבויים

סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , , , , , , , , ,
שנת הגשה 2008
מספר מילים 7741
מספר מקורות 26

תקציר העבודה

עבודת גמר במסגרת הקורס לאתיקה וערכים בכלכלה  המדתיות בהחזרת חיילים שבויים במסגרת עסקאות חילופי שבויים עם ארגוני טרור                                         תוכן עניינים
1 .
מבוא. 3
2 .
רקע כללי 3
    2.1. שבויי צה"ל במלחמות ישראל – 3
2 .2. פעולות לשחרור שבויים.. 3
2 .3. עסקאות שבויים.. 3
2 .4. מה המחיר הראוי לעסקת חילופי שבויים?. 4
3 .
רקע ספציפי 4
3 .1. חטיפת החיילים בהר דב. 4
3 .2. גלעד שליט. 5
3 .3. משא ומתן עם ארגוני טרור. 6
4 .
דעות במידתיות שחרור מחבלים. 7
4 .1. מנקודת מבטו של מנהל משא ומתן 8
4 .2. המצדדים בהסכמה אף לדרישות הגבוהות של ארגוני הטרור. 9
4 .3. המתנגדים לדרישות הגבוהות של ארגוני הטרור. 10 5.
גישת הדת וההלכה. 11
   5.1. הקדמה: מצוות פדיון שבויים -12
   5.2. המקורות לחשיבות פדיון שבויים –…12
5.2.1. תלמוד בבלי(מסכת בבא בתרא דף ח/א) 12
5.2.2. הרמב"ם (הלכות מתנות עניים, פרק ח') 12
5.2.3. שו"ע (יורה דעה סימן רנב ) 12
5.3. המחיר  בפדיון שבויים.. 12
5.4. חייל שנפל בשבי תמורת מחבלים רבים.. 13
6 .
גישת החוק והמשפט. 14
7.
אתיקה צבאית ועסקאות חילופי שבויים. 16
8 .
דיון כללי 17
9.
סיכום. 18
ביביליוגרפיה. 18
 
1 . מבוא ב-
5 ביוני 2006 נחטף החייל גלעד שליט  ממוצב כרם שלום. ב – 12 ביולי 2006, כחודש לאחר מכן נחטפו חיילי המילואים אהוד גולדווסר ואלדד רגב במהלך סיור בגבול הצפון. מקרים אלו העלו שוב את הדיון והלחץ הציבורי על הממשלה להחזרת החטופים. מחד, הלחץ העצום שמופעל על ידי הציבור בכלל ומשפחות החטופים בפרט, לעשות הכל למען החזרת החטופים ומאידך,  הצורך הביטחוני, לשמור על כלל האזרחים מפני המפגעים. במהלך עבודתנו ניסינו לבדוק מהי המידתיות בהחזרת החטופים, מהם ומאיפה נובעים העקרונות לפיהם יש להחליט כמה ניתן "לשלם" בשחרור מחבלים תמורת חטוף.
2 . רקע כללי שבויי צה"ל במלחמות ישראל במהלך מלחמות ישראל והפעולות המבצעיות, נפלו חיילים רבים בשבי מדינות אויב וארגוני טרור. חיילי צה"ל שנתפסים בידי ארגוני טרור סובלים מיחס קשה במיוחד, ולעתים קרובות, שחרורם מתעכב שנים רבות עקב הקושי לנהל משא ומתן עם ארגוני הטרור. ניכרים הבדלי הטרמינולוגיה בין הצדדים – בעוד התקשורת הישראלית מתייחסת לחיילים האלה כ"חיילים חטופים", בתקשורת הערבית הם מכונים "שבויים". סוגיית הטרמינולוגיה אינה עניין שולי, שכן לפעמים נשמעת בישראל הטענה כי למעשה אין מדובר ב"חילופי שבויים" ,כיוון שישראל נדרשת לשחרר אסירים שהורשעו כדין בחטופים ישראלים שיש לשחררם בלא תנאי.
פעולות לשחרור שבויים על מנת לשחרר את החטופים, ננקטו הן פעולות דיפלומטיות והן פעולות צבאיות:                                                            הפעולות הצבאיות נעשו במספר מישורים, כאשר במקרים אחדים כללו יציאה לפעילות יזומה של לכידת בני ערובה, על מנת להאיץ שחרורם של שבויים, במקרים אחדים יצא צה"ל למבצעים לשחרור החטופים, כגון המבצע לשחרורו של נחשון וקסמן ז"ל, או תקף במטרה לשחרר את השבויים בכוח כמו מבצע "גשמי קיץ" ברצועת עזה בעקבות חטיפתו של גלעד שליט ומלחמת לבנון השנייה, במטרה להביא לשחרורם של אלדד רגב ואהוד גולדווסר.
במקביל לפעולות הצבאיות השקיעה ישראל מאמצים גדולים במשא ומתן על מנת להביא לשחרור השבויים או החטופים, תוך שהיא נכונה לשחרר תמורתם מספר גדול של שבויים או אסירים.
עסקאות שבויים עסקת ג'יבריל –  עסקת חילופי שבויים שהייתה עסקת השבויים הראשונה ,שקבעה תג מחיר גבוה: () שחרור של כ- 350 () מחבלים, תמורת שבוי ישראלי אחד, ולמעשה מאז ארגוני הטרור פועלים לפי מחיר זה.
עסקת ג'יבריל התרחשה ב-21 במאי
1 985 בין ממשלת ישראל בראשות שמעון פרס לבין ארגון החזית העממית לשחרור פלסטין – המפקדה הכללית של אחמד ג'יבריל. במסגרת העסקה שוחררו 1,150 אסירים ועצירים ביטחוניים שהיו כלואים בישראל כנגד שלושה שבויים שנלכדו בידי ארגון הטרור של אחמד ג'יבריל בזמן מלחמת לבנון. עסקת חילופי שבויים עם חיזבאללה בשנת
2 004- במסגרתה שוחררו כ -400 אסירים פלסטינים ו-35 אסירים בעלי לאום אחר, ביניהם שייח עובייד ומוסטפא דיראני, בתמורה לגופות שלושה חיילי צה"ל ואזרח אחד חי (אלחנן טננבאום). …