במבוא לספרו "תיאוריות של צדק חברתי" כותב דהאן (2007) כי לא מתקיים בארץ דיון רציני בשאלות ובנושאים של צדק חברתי. הטענה הכבדה הזו בולטת במיוחד לאור העובדה שממדי העוני, הפערים ואי-השוויון הולכים וגדלים וכיום הם מן הגבוהים במדינות המערב.
הפערים הכלכליים בין המעמדות הולכים ומתרחבים והעוני הולך ומעמיק, בכל התחומים המגדירים עוני: חינוך, בריאות ועוד. בשנים האחרונות הפך העוני לסמל מרכזי שסביב הגדרתו, מדידתו והמאמץ לצמצם אותו, מתמקדת המדיניות החברתית. עוני הוא יותר מאי-שוויון, אם כי גם הוא יחסי, תלוי תרבות, זמן ומצב. המושג מדיניות הינו הצהרה של ארגון חברתי אודות המטרות שהוא מציב לעצמו על-מנת שיוכל לחיות את החיים ברמה אותה הוא רואה כהולמת את צרכיו. מדיניות אינה רק קביעת המטרות והשגתן, אלא, היא החלטה בדבר סדרי עדיפויות שחברה נתונה  קובעת לעצמה בניצול המשאבים העומדים לרשותה, תוך התחשבות בממדים קונקרטיים של זמן ומקום. באופן תיאורטי, בהצהרת מדיניות החברה קובעת לעצמה קוד התנהגות המאפשר לכל אחד מחבריה ולכולם ביחד לפעול בצורה סינרגטית, תוך תיאום ושיתוף מאמצים למתן מענה הולם לצרכי הכלל. באופן מעשי מקבלי ההחלטות וקובעי המדיניות הם אלה הקובעים את סדרי העדיפויות הן לגבי חלוקת המשאבים לתחומי החיים השונים והן לגבי יישומם.  אכן, החברה בישראל של היום הינה חברה מרובת ערכים ועמדות, חברה שהסקטוריאליות חרוטה על דגלה וחלק מן הסקטורים, כלומר הקבוצות, נמצאים בתחתית הסולם הכלכלי-חברתי. ערכים כמו תיקון חברתי, שוויון, סולידאריות, ערבות הדדית וכיוצא באלה נעלמו כלא היו. התחושה השוררת בקרב רבדים גדלים והולכים של החברה הישראלית היא של קניבליזם קפיטליסטי ודמוקרטיה של בעלי ההון, השולטים ומניעים את כוחות השוק. שני העשורים האחרונים התאפיינו בשינויים מהותיים בתפיסת מקומה של המדינה ומשמקלה על חייו של הפרט בהיבטים של רווחה, ביטחון סוציאלי וזכויות הקשורות לקיום בכבוד של כלל האזרחים במדינה. הימצאותן של שכבות מוגדרות ומסוימות תחת ההגדרה והכותרת של עוני, מצביעה על בעייתיות חמורה בחברה הישראלית, על הנצחתם של פערים חברתיים ומעמידה בספק את מה שמכונה הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. שוויון ערך האדם מהווה את הבסיס העיקרי של התורות הליברליות, הדבר נכון גם, ואולי בעיקר, בערכם של ילדים, אם כל הילדים יגדלו באותם תנאים, לא יהיה הבדל ביניהם. חברה דמוקרטית ליברלית צריכה לדאוג לכך שאנשים בקרבה לא ייוולדו למצוקה מובנת מאליה, אלא, שיינתן להם סיכוי דומה למצות את עצמם. העבודה הנוכחית תתמקד בהשפעת השינויים התפיסתיים-אידיאולוגיים על ההחמרה בעוני בישראל, ממחצית שנות ה-80 עד השיאים אליו הוא הגיע כיום.
במהלך העבודה תובא סקירת ספרות שתעסוק בשני תחומים עיקריים – אידיאולוגיות ותפיסות של ביטחון סוציאלי ומקומה של המדינה בנושאים אלה; הגדרות וביטויים בנושא העוני (עוני מוחלט, עוני יחסי, קו העוני וכדומה). כמו כן, יוצגו נתונים לגבי העוני בישראל לאורך השנים הנדונות והשינויים שחלו הן בסוג העוני והן בתחולתו ותיעשה אינטגרציה בין התיאוריות והמחקרים הקיימים בתחום לבין המצב הקיים בישראל, מאז שנות ה-80 של המאה הקודמת ועד היום.
    תוכן העניינים:
הקדמה –..עמ'   3
סוציאל-דמוקרטיה וקפיטליזם- עקרונות וגישות …עמ'   5
שיונויי תפיסות ביטחון סוציאלי בישראל –..עמ'   
1 1
מושגים על העוני –…עמ'     17
נתונים על העוני בישראל …עמ'     20 דיון ומסקנות …עמ'    
5