הוליווד, יוון ורומא האם בדיסני מכירים את המיתולוגיה היוונית ?
ניתוח ע"פ הסרט "הרקולס" של דיסני                                                                                                                תוכן עניינים
1. מבוא. 3
2 . לידתו וילדותו של הרקולס. 4
א.          לידתו של הרקולס. 4
ב.          ילדותו של הרקולס. 4
3 . הדמויות. 5
4 .  12 מעללי הגבורה של הרקולס. 7
5. סיכום.. 12
6 .רשימת מקורות. 14
נספח
1 – מבחר סרטי Sword and Sandal 15
                             
1 . מבוא הרקולס (מאנגלית הראקלס = Heracles או Herakles  ומיוונית = Ηρακλης), הוא אולי אחד מגיבורי המיתולוגיה היוונית המוכרים ביותר אפילו בימינו. במיתולוגיה היוונית הרקולס הוא בנם של זאוס מלך האלים ואלקמני (Alcmene) אשתו של אמפטריון (Amphitryon) מלך תבי. דמותו של הגיבור הרקולס היוותה מתקופת יוון העתיקה ואפילו עד ימינו אנו מקור לדרמות רבות, קטעי שירה ושאר ביטויי אומנות כגון פסלים, ציורים ואילו סדרות טלוויזיה וסרטי קולנוע.
העולם העתיק משך מאז ומעולם את אנשי הקולנוע ולאורך ההיסטוריה ניתן למצוא מאות סרטים העוסקים בתקופה, בסיפורים ובגיבורים של העת העתיקה. סצינות המלחמה המרשימות, הדמויות הכוחניות והמפתות, הסיפורים המוכרים והאהובים, הזר, המוזר והמסקרן, כל אלו הפכו את העולם העתיק לנושא מרכזי בסרטים ובסדרות הטלוויזיה.
לידתו האמיתית של ז'אנר סרטי העולם העתיק היתה עם הופעת הסרט "הימים האחרונים של פומפי" (Ultimi giorni di Pompeii) ב-1908
באיטליה.
הסרט, שבויים ע"י Arturo Ambrosio ו- Luigi Maggi, היה הראשון מסוגו באורך מלא ופתח בעצם את תור הזהב של הקולנוע האיטלקי בפרט ושל הופעת העולם העתיק על המסך בכלל.
בתקופה שבין סוף שנות ה-50 ועד לאמצע שנות ה-60 הפכו סרטי העולם העתיק לפופולאריים במיוחד ותקופה זו קיבלה את הכינוי תקופת ה"חרבות וסנדלים" (Sword and Sandal – ראה נספח 1). כחלק מתקופה זו הופק באיטליה ב-1957 הסרט "הרקולס" בכיכובו של Steve Reeves שהצלחתו המסחררת גררה אחריה סדרה של לא פחות מ-19
סרטי הרקולס נוספים באיטליה בלבד בתקופה של עד 1965.
ב-1967 החלו להופיע, בעיקר הארה"ב, סרטי טלוויזיה ובעיקר מיני-סדרות העוסקות בעולם העתיק.
מדובר בסוג של מדיה המאפשרת לקחת סיפור ארוך ומלא פרטים כגון מחזה או טרגדיה יוונית ולחלקו על פני מספר פרקים מבלי לאבד מהתוכן המורכב או מהדמויות המפותחות.
בנוסף אפשרו המיני-סדרות למלא את מאות ערוצי הטלוויזיה שצצו עם התפתחות הכבלים ושידורי הלווין. בהמשך לסרטים ולמיני סדרות החלו מופקות גם סדרות טלוויזיה שעסקו בעולם העתיק. בשנת 1995
עלתה לאוויר הסדרה "הרקולס:
המסעות המופלאים" ("Hercules: The Legendary Journeys") בכיכובו של קווין סורבו.
הסדרה רצה במשך שש עונות בנות 111 פרקים.
בנוסף הולידה הצלחת הסדרה שתי סדרות נוספות – "הרקולס הצעיר" ו"זינה הנסיכה הלוחמת", שתיהן סדרות מצליחות ביותר. בהמשך לסדרות הטלוויזיה והפקות הענק של אותה התקופה ובעקבות האהדה הרבה שזכתה לה דמותו של הגיבור הרקולס על המסך הגדול (והקטן), הוציאו בשנת 1997 אולפני וולט דיסני את הסרט המוזיקלי המצויר "הרקולס" (Hercules). הסרט שוחרר לאקרנים ב-27
ליוני 1997
בארצות הברית וזכה להצלחה רבה.
את הרקולס כתבו וביימו  Ron Clements ו-John Musker האחראים על יצירות מופת נוספות של דיסני כגון – Peter Pan (1953) , Lady and the Tramp (1955) , The Aristocats (1970), The Fox and the Hound  (1981), The Black Cauldron (1985), The Little Mermaid (1989), Aladdin (1992) ועוד.
כמו כמעט בכל סרטי דיסני, גם הסרט "הרקולס" היה מיועד לקהל יעד צעיר ועל כן ערכו הכותבים שינויים בעלילה ובדמויות שהופיעו בטקסטים המקוריים.
למרות השינויים שבחרו לבצע בדיסני בכדי להתאים את הסרט לילדים, אלו המכירים את הטקסטים המקוריים המתארים את עלילותיו של הרקולס, יצליחו בקלות לאתר את השפעת אותם טקסטים על עלילת הסרט. בעבודה זו אנסה להראות כי Clements ו-Musker אכן הכירו את עלילות הרקולס ובחרו בקפידה אילו תכנים יוכנסו לתסריט ואילו עדיף להשאיר על דפי ההסטוריה לטובת הקהל המבוגר יותר. את ההשוואה בין הסרט למקור אערוך בעבודה זו תוך מתן דגש על שלושה תחומים עיקריים –לידתו וילדותו של הרקולס, הדמויות הראשיות בסרט ו-12 מעללי הגבורה.