" אני מוכן ללכת עד סוף העולם אם יש בכך צעד שיש בו כדי להגן מפני פציעה . לא כל שכן הריגה של חייל או קצין כלשהו מבני עמי . אני אומר הלכה למעשה , שאני מוכן ללכת לסוף העולם הזה , וישראל תתפלא אם תשמע אותי אומר בפניכם : הנני מוכן ללכת לביתם , אל הכנסת עצמה ולהתווכח עימם . אין לנו זמן לבזבז . אנו בעלי ההחלטה ולא תהיה החלטה אלא מתוך אישור העם הרוצה שנצעד קדימה . כדי לפצות על כל מה שהחמצנו בעבר …"   נאום זה של סאדאת , נשיא מצרים , היווה את תחילת המסע הארוך לשלום בין ישראל למצרים . הייתה זו הצהרה דרמטית ששיקפה שינוי משמעותי ואף מהפכני בגישתה המסורתית של מצרים . מנחם בגין , ראש ממשלת ישראל מאז חודש מאי 1977 , מחליט להזמין את סאדאת לירושלים . " שלום מלא פורמאלי – חוזי , ההולך ומתגשם עם מדינה ערבית כלשהי , היה בשנת 1977 – כמו במשך יותר מ 30 שנות המדינה שקדמו לכך – בבחינת חלום שמרבית תושבי ישראל לא האמינו כי אומנם יתגשם ולו אף בעוד שנות דור . " כשנה וחצי ארך המשא ומתן לשלום בין ישראל למצרים , מהפגישה החשאית במרוקו ב 17 בספטמבר 1977 , ועד החתימה בבית הלבן ב
2 6 במארס 1979 .
לראשונה מאז מלחמת השחרור הממשל הישראלי ניצב בפני תחום טיפול חסר תקדים בחשיבותו , ברגישותו ובהשלכותיו על עתיד המדינה : אפשרות כריתת חוזה שלום עם הגדולה במדינות ערב . הממשלה נדרשה לסוגיה שטמנה בחובה סיכויים , סיכונים והזדמנויות שדרשו קבלת החלטות והכרעות קשות ובעלות משמעויות הן במישור הבינלאומי , בגזרה המזרח תיכונית וכמובן בזירה הפנימית .
תוכן עניינים

1 .    מבוא
—
2.    קבלת החלטות – תהליך ומבנה —
3.    דוקטרינת הביטחון של ישראל -…
4.    השלום עם מצרים – רקע
5.    ביקור נשיא מצרים בירושלים והשלבים הראשונים של המו"מ –
א.     ועידת קהיר
ב.     ועידת איסמעיליה -…
6.    ניתוח אופי , מבנה ותהליך קבלת ההחלטות בוועדה הצבאית והוועדה המדינית לניהול המו"מ לשלום עם מצרים …
7.    ועידת קמפ – דיוויד —
א.     ראש הממשלה
ב.     שר החוץ ושר הביטחון
8.    סיכום ומסקנות -..
9.    ביבליוגרפיה -…