תרומתן של המושבות הראשונות בתחיית הלשון העברית

מקצוע
מילות מפתח , , , , , , , , ,
שנת הגשה 2006
מספר מילים 6727
מספר מקורות 8

תקציר העבודה

תרומתן של המושבות הראשונות בתחיית הלשון העברית תוכן עניינים
עמ' מבוא 2
          פרק ראשון: העלייה הראשונה ·         הרקע והסיבות לראשית העלייה הראשונה –3
·         מאפייני העולים ..3
·         הקשיים בהקמת המושבות .4
·         המושבה – צורת ההתיישבות –4-5
·         מושבות "חובבי ציון" -5-6
·         ייחודה של קבוצת ביל"ו -6
·         תרומתו של רוטשילד למושבות -..7-8
·         עליית יהודי תימן 9
·         תחיית הלשון העברית -..10 ·         תחיית העברית המדוברת ..11
·         הקמת בתי ספר עבריים במושבות -.12
·         "עברית בעברית" בישוב הישן –.13
·         תרומתם של סופרים ומורים לתחיית הלשון העברית -…13
·         בן יהודה ושפה העברית 14-15
·         מוסדות חינוך …16
פרק שני: העלייה השנייה תל אביב והמושבות 17-19
סיכום -20 ביבליוגרפיה –.21
מבוא
בעבודה זו בחרנו להתמקד בנושא תרומתן של המושבות הראשונות בתחיית הלשון העברית. תחיית הלשון העברית היא תהליך שהתחולל באירופה ובארץ ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, ובמסגרתו הפכה השפה העברית מלשון שהיא לשון כתובה וליטורגית בלבד ללשון מדוברת, רב-מערכתית ולאומית. מטרת עבודה זו היא לסקור את תולדות ההתיישבות היהודית בא"י משלהי המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20 .
במוקד העבודה תינתן סקירה נרחבת על "העלייה הראשונה": הישגיה של העלייה הראשונה, המושבות הראשונות, ביל"ו, מפעלו של הברון רוטשילד, עליית יהודי תימן, "מלחמת השפות", תרומתו של בן יהודה והקמת בתי ספר עבריים. כמו כן, נעסוק ב"עלייה השנייה".
העלייה הראשונה (1882 -1903) פתחה פרק חדש בתולדות ההתיישבות בא"י. חלוציה – שבאו לא"י ממניעים של דת ואידיאולוגיה – הצטרפו אל אנשי היישוב הישן המעטים שעזבו את קהילותיהם כדי להתפרנס מעבודה ולגאול שטחים מאדמת הקודש. אנשי "העלייה הראשונה" היו חברי תנועת ביל"ו, ומטרתם הייתה לייסד מושבות חקלאיות, שבהן ראו את הדרך לחידוש הקשר בין היהודים למולדתם ההיסטורית ולהשתרשותם בה. בשנים 1882-1883 הקימו הביל"ויים את מושבותיהם הראשונות, ובהן ראשון לציון, זיכרון יעקב, נס ציונה, יסוד המעלה ומזכרת בתיה; ב-1884 נוסדה גדרה. על דרכם של המתיישבים נערמו קשיים רבים. לעזרתם נחלץ "הנדיב הידוע", הברון אדמונד דה רוטשילד , שהזרים כספים רבים לביסוס המושבות הראשונות. בעקבות גל העלייה של 1890/1 נוסדו עוד מושבות, ביניהן רחובות וחדרה.
בעשרים שנותיה של העלייה הראשונה עלו לארץ כ-
5 ,000 איש, ומספר תושביה היהודים הוכפל. בעקבות שורה של פוגרומים ברוסיה בתחילת המאה ה-20 היגרו מתחומיה רבים מהיהודים שחיו בה, ומקצתם עלו לא"י. אנשי "העלייה השנייה" (1904-1914) היו ברובם סוציאליסטים בהשקפת עולמם, אם כי היו ביניהם אחדים שגישתם הייתה חלוצית-לאומית; אלה כמו אנשי "העלייה הראשונה" לא ראו בעין יפה את אורח חייהם של אנשי המושבות, שהסתמכו על עבודת שכירים ערבים.