משפט בינ"ל פומבי-סיכום החומר מחברת בחינה מבוא
למשפט הבינ"ל אין רשות מחוקקת .
האו"ם איננו רשות מחוקקת של המשפט הבינ"ל האו"ם הוא ארגון של מדינות , ואיננו נמצא מעל המדינות החלטותיו אינן מנחות את המדינות . האם בהעדרה של רשות מחוקקת האם גם אין חוק ?! התשובה היא שיש חוק בינ"ל שנוצר ללא מחוקק , התשובה היא שהמדינות מסכימות בינן לבין עצמן מהו הדין שיחול בינן.
בעצם ניתן לעשות אנאלוגיה למערכת חוזים אולם אנאלוגיה זו איננה מושלמת  משום שמערכת חוזים בתוך מדינה מקומות בפירמידת הנורמות נמוך לעומת הדינים שמתקבלים בין מדינות בהסכמה (אמנות)הם מהותיים והם המרכז וכמעט שאין מעליהם שום דבר . כשם שאין רשות מחוקקת אין גם רשות שופטת כפי שקיימת בתוך המדינות , בית-המשפט שבהאג אינו אותו הדבר . במערכת שיפוטית בתוך המדינות היא מערכת שיפוט שבחובה.    קרי שיפוט שבחובה , משמעותו שסמכותו של בית-המשפט היא דורשת הסכמה של הצדדים וסמכותו איננה תוצאה של רצון אחד הצדדים. במשפט הבינ"ל העיקרון הוא שהרשויות המשפטיות אינן מערכות שיפוט שבחובה , ע"מ שביה"ד הבינ"ל בהאג יידון בתביעה נדרשת הסכמה ורצון של שתי המדינות. אם כן מבחינה רעיונית כיצד ניתן לראות במערכת זו מערכת משפט בכלל ? ברמה הפרקטית נראה שרוב המדינות מביעות הסכמה ומעצם הסכמה זו נראה שהמערכת עובדת שהרי מדינות באות להישפט . ע"מ להחליט האם קיים משפט נסתכל על הגדרת המשפט . אם יוגדר כמערכת של צווים הניתנים ע"י ריבון שהפרתם גוררת סנקציה אזי המשפט הבינ"ל איננו משפט משום שלא ניתן ע"י ריבון ולא תמיד גורר סנקציה, ברם אם הגדרת משפט היא משהו יתר רחב , כסדר נורמטיבי שחברה מקימה כדי להגביל התנהגות אנושית  והרי שברמה המעשית זו הגדרה מתאימה משום שמדובר בהסדר נורמטיבי שאנשים עושים כדי לחיות לאורו .  בהגדרתו מנסה המשפט הבינ"ל כן להפוך למערכת משפט רגילה , ולראייה בנושאים  של משפט בינ"ל פלילי ( יוגוסלביה וכו') שזהו תחום צר מאוד , אז ניתן לשפוט גם ללא הסכמה .
הנורמו שיוצר המשפט הבינ"ל מגיעות למס' מקומות : הנורמות יכולות להגיע לאותם מערכת אכיפה ושפיטה בינ"ל אבל האם לאמנות אלו יש גם משמעות במשפט הפנים ארצי ?  נראה שהמשפט הבינ"ל בפרמידת הנורמות הפנים ארצית נמצא לאורכה , ומיושם בתוך המדינות לדוג' עתירה לבג"צ כנגד המושל הצבאי על הפרת אמנת ז'נבה .  מערכת האכיפה – זוהי מערכת שונה מן הרשות המבצעת שאנו מכירים , למשפט הבינ"ל כלים שונים , ומנגנוניי אכיפה שונים . ניתן להשתמש באותו הסבר לעיל , מעשית רוב המדינות ברוב המקרים מדינות מקיימות החלטות בינ"ל . אומנם אין למשט הבינ"ל מנגנוני אכיפה קונבנציונאליים אולם יש לו מנגנונים שונים , סנקציות כלכליות למינהן , סנקציות פוליטיות ובמקרים קיצוניים מותר שימוש בכוח . התפתחות המשפט הבינ"ל סקירה היסטורית – נק' מרכזיות ספרו של יורם דינשטיין " המשפט הבינל והמדינה " בעמודים 66 –77  ישנה סקירה היסטורי של המשפט הבינל .
היות והמשפט הבינ"ל הוא משפט של המדינות ראשיתו מיוחסת לראשית היווצרותן של המדינות באירופה היינ סוף המאה ה- 16
ותחילת ה- 17 . בהולנד חי מלומד בשם HUGO GROTIUS , נחשב לאבי המשפט הבינ"ל . הוא כתב שני ספרים שעיצבו את דרך התפתחות המשפט הבינ"ל עד ימינו , ספר אחד – MARE LIBRUM = "הים הפתוח" , הוא אמר שהעולם מורכב מים ויבשה וההתיחסות המשפטית לים וליבשה צריכה להיות שונה , היבשה היא ברת כיבוש ע"י מדינות , ומדינות יכולות לקנות ריבונות , אולם הים נשאר חופשי כלומר מדינות לא יכולות לרכוש לעצמן ריבונות במים , בתקופתו של הוגו , רעיון זה לא היה טריביאלי , אז בריטניה היתה אימפריה , ויכלה להשתלט על חופים וימים , מלחמתו של הוגו נבעה ממלחמה פוליטית הקונטיננט נ' הבריטים , המציאות הוכיחה שתפיסתו של הוגו היה ששוררת , שמבחינת התפיסה הים  הוא "COMMON HERITAGE OF MANKIND "  כלומר המים הוא הירושה של בני האדם . ( החריג לכך הוא מים טריטוריאליים , עקרון שבה לידי ביטוי רק בתקופה מאוחרת יותר ) . ספרו השני של הוגו – –