תוכן עניינים
תוכן עניינים. 1
מבוא לדיני משפחה כלליים. 6
המתחים הפנימיים בדיני משפחה. 6
פס"ד מייסון נ' מייסון –. 6
המתח בדיני משפחה בין הגישה הפרטית לגישה הציבורית. 7
הגישה הציבורית. 7
הגישה הפרטית- יחידתית. 7
מקרה לי מרווין ואוליביה- 7
הטענות בבהמ"ש –. 7
המתח בדיני משפחה בין יחידים לבין קבוצה. 8
גישה פרטית- אינדיווידואליסטית. 8
גישה קבוצתית- משפחתית. 9
סיכום גישות בהתערבות במשפחה. 9
שוויון בין המינים. 9
התנגשויות בין תפיסות של שוויון: 9
קליטת הדין הדתי במשפט הישראלי (התערבות המשפט במשפחה) 11
הדין היהודי- גישה ציבורית מובהקת. 11
קליטת הדין האזרחי במשפט הישראלי (גישה פרטית אינדיווידואלית מובהקת) 11
דוג' מהפסיקה. 12
לסיכום. 12
קביעת הסמכות והדין בענייני המשפחה. 14
1 . הדין 14
א. יש לבדוק 2 שאלות: 14
2 . הסמכות. 14
1 . מערכת בתי הדין הרבניים: 14
2 . מערכת בתי הדין השרעיים: 15
3 . מערכת בתי הדין הנוצרים. 15
4 . מערכת בתה"ד הדרוזים. 15
5. הערכאה האזרחית. 15
היחס בין ההערכות הדתיות לערכאה האזרחית. 15
קביעת הסמכות והדין בענייני המשפחה. שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת.
1. הדין שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת.
א. יש לבדוק 2 שאלות: שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת.
2. הסמכות. שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת.
1. מערכת בתי הדין הרבניים: שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת.
2. מערכת בתי הדין השרעיים: שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת.
3. מערכת בתי הדין הנוצרים. שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת.
4. מערכת בתה"ד הדרוזים. שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת.
5. הערכאה האזרחית. שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת.
היחס בין ההערכות הדתיות לערכאה האזרחית. שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת.
מיפוי הסמכויות והדין וחלוקתם  בין הערכאות השונות. 16
סמכות הכריכה בבית הדין הרבני 18
כללי 18
התפתחות הילכת הכריכה. 18
הכריכה כוללת 2 סוגים עיקריים של עניינים: 18
התנאים לכריכה חוקית. 18
(1) המבחן המשולש לכריכה חוקית. 18
מבחני הפסיקה לחוסר כנות בכריכה: 19
(3) בחינת סמכות הכריכה לא רק ביחס להגשת תביעת הגירושין, אלא גם ביחס לפסה"ד חיובי לגירושין: 20 סמכות נמשכת. 21
כללי 21
צמצם כלל ההמשכיות: 21
ההשתייכות הדתית של הצדדים. 22
כללי 22
המקור הנורמטיבי לקביעת השתייכותו הדתית של אדם. 22
זוגות מעורבים. 22
א. הערכאה המוסמכת לדון בענייני מ"א: 22
2 אפשריות: 22
המרת דת. 23
I. המרת דת במסגרת פקודת ההמרה: 23
התנאים לתחולת הפקודה: 23
התנאים להכרת המשפט האזרחי בהמרה: 23
תוצאות ההמרה. 23
כפולי דת:
5 א. הדין הדתי שיחול על כפולי דת.
5 ב. שאלת הסמכות – מהי ערכאת השיפוט המוסמכת לדון בעניינם של כפולי דת?.
5 פס"ד אל-צפדי ופס"ד ברק: 26
חסרי דת: 26
ספק יהודי 26
זיקה מדינתית. 28
כללי: 28
הזיקה המדינתית הנדרשת לגבי סמכות בד"ר לדון בענייני נישואין וגירושין 28
התנאים לרכישת סמכות (§1 לחוק שיפוט בד"ר (נישואין וגירושין): 28
האם בהעדר זיקה מדינתית, הסכמת הצדדים תספיק להקנות סמכות בענייני נישואין וגירושין?. 29
מערכת היחסים בין הערכאות. 30
1 . התמודדות המשפט האזרחי עם הדין הדתי 30 סדר דין ומשב"ל פרטי 30 פרשנות אזרחית של הדין הדתי- 30 דחית הדין הדתי בצורה שלא מתחפשת לפרשנות. 30
2 . התמודדות המשפט האזרחי עם הדיין הדתי 30 מרוץ הסמכויות (קיים רק בנושאים הניתנים לכריכה) 31
כלל הסמכות הנמשכת. 31
בהמ"ש לענייני משפחה: 32
מרוץ פסיקה. 32
מעשה בי"ד (השתק פלוגתא) 32
3 . פיקוח שיפוטי על בתי הדין 34
הפיקוח על חריגה מסמכות –. 34
הכפפת בתי הדין לעקרונות מערכתיים אזרחיים. 34
חיוב בד"ר להפעיל בכל נושא שאינו מענייני המעמד האישי את כללי המשפט האזרחי 35
חיוב בד"ר לקבל את פרשנות בהמ"ש לדין הדתי 35
בתי משפט לענייני משפחה (מ- 1995) 36
כללי 36
חשיבות בימ"ש למשפחה: 36
סדרי דין מיוחדים לבימ"ש למשפחה: 36
דיני זוגיות. 38
1 . הבטחת נישואין 38
2 דרכים "לתקוף" הבטחת נישואין: 38
2 . מוסד הנישואין 39
3 . יצירת הנישואין: 40 הכללים לפיהם נקבע שנוצרו נישואין 40 א. כושר הצדדים להינשא: 40 הערות לגבי איסור הביגמיה בישראל: 42
ב. צורה: 43
ג. הסכמה: 43
סיכום: 43
ביגמיה והיתר נישואין 44
היתר נישואין 44
ביגמיה. 44
נישואין פרטיים: שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת.
עמדת הפסיקה ובד"ר לנישואין פרטיים. 51
השיקולים שינחו את ביהמ"ש בתביעה לסעד המוגשת ע"ס נישואין פרטיים: 51
עמדת בד"ר: 51
עמדת הערכאות האזרחיות: 51
סוג II של תביעות- תביעות ממוניות המוגשות בהתבסס על קיומם של הנישואים הפרטיים: 53
תחליפי הנישואים. 47
ידועים בציבור. 47
מישור היחסים החיצוני- צג ג': 47
שיקולים בעד הכרה בידב"צ: 47
שיקולים כנגד הכרה בידב"צ: 47
מישור היחסים הפנימי בין בני הזוג: 47
הכרה בזכויות ידב"צ. 47
הכרה בזכויות ידב"צ דרך חוקים ופסיקה: 48
מי מוגדר כידב"צ: 48
המעגל הפנימי 48
המעגל החיצוני 49
האם נשוי יכול להיות ידב"צ?. 49
דוג' למצב בישראל. 49
נישואין פרטיים: 50 נישואין אזרחיים בחו"ל: 55
א. משב"ל פרטי: 55
ב. נישואין לצורך ספציפי ("קומבינה"): 56
מזונות האישה. 59
הסמכות: 59
הדין: 59
הזכות למזונות: 59
לכלל כשחיה עימו מס' חריגים. 59
החריגים כפי שמיושמים בביה"ד הרבני: 59
הקיזוז מסכום המזונות. 60
1 . מעשה ידיה: 60 האם המושג מעשי ידיה כולל גם את משכורתה של האישה מעבודה מחוץ לבית?. 60 האם ניתן לקזז את ההשתכרות הפוטנציאלית של האישה (יכולתה לעבוד ולהרוויח למחייתה)?. 60 ביהמ"ש האזרחי: 60
2 . פירות נכסי מלוג: 61
פטור ממזונות – טענת "המורדת" 63
היחס בין  זכות האישה למדור לבין זכויות בני הזוג ברכוש המשותף (בפרט בדירת המגורים) שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת.
שלב II – שלב ההסכמה/הכרזה כבר אימוץ (פתיחת הליך האימוץ באופן פורמלי לפי החוק). 101
בהעדר הסכמת ההורים, יכול ביהמ"ש להכריז על הילד כבר אימוץ- אקט שיפוטי שסופו ניתוק הזיקה בין ההורה לילד. מבחינה פרוצדורלית- היועמ"ש הוא שמגיש את הבקשה לקבלת צו של הכרזה על אימוץ. 102
עילות לפסלות צוואה. שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת.
ירושה על פי דין 117
  מבוא לדיני משפחה כלליים המתחים הפנימיים בדיני משפחה פס"ד מייסון נ' מייסון – גבר שרוצה להתגרש מאחר והכיר אישה אחרת מגיש תביעת גירושין. לזוג יש שני ילדים, הם מתגוררים במדינה חדשה אליה עקרו בעקבות עבודת הבעל. האישה לא עובדת עקב בקשת הבעל.
האם בהמ"ש צריך לאשר את הגירושין למרות התנגדותה של האישה או לסרב להם ?
יכולים להיות טיעונים שמתייחסים לזוג ולמסגרת הנישואין. או טיעונים המתייחסים לרמה חברתית רחבה יותר. הטיעון החוזי: השימוש בעקרון שחוזים צריך לקיים יטיב עם הגב' מייסון. מנגד גם הרעיון החוזי מכיר באי אכיפת חוזה לשירות אישי.
בנקודה זו ניתן לטעון כי שרות אישי לא יתקיים ממילא – כי מגורים משותפים, אהבה וכו' בהמ"ש לא יכול לכפות והרעיון החוזי משמש בעיקר לאכיפת זכויות וחובות, בעיקר כלכליות, בין בני הזוג.
מבחינה יישומית: רוב האנשים המתחתנים לא חותמים על חוזה. ולא ניתן להעריך את רצון הצדדים בשעת עריכת ההסכם, עקב רצונות שונים וכוונות שונות לאנשים שונים.
בעד אדון מייסון:
הטיעון הערכי – לא יתכן שהמשפט יכפה על אנשים להישאר בקשר שהם לא מעונינים להיות בו. גישה ליברליסטית מקדשת את זכות היציאה של הפרט מהקשר.
הקושי- כאשר המדינה מתערבת ביציאה מהקשר וקובעת מתי יוצאים מהקשר, אין מנוס מלהיכנס לשאלות של אשם, הפוגע ברעיון הליברלי.
הטעון הפרקטי – מה הטעם לא לתת למייסון להתגרש, המשפט ממילא לא יכול לשלוט על חיי הזוג במציאות. מנגד, לא רוצים להקל על נושא הגירושין ויש לצור מצב ביניים (תקופת המתנה של שנה מקובלת ברוב מדינות העולם).
בעד גברת מייסון:
טיעון ההסתמכות – הגב' מייסון החליטה החלטות עם אדון מייסון ובמשך השנים נוצרה תלות שלה בו. לכן יש לתת לה לפחות תקופת התאוששות.
טיעון חברתי – הבניה של מוסד חברתי. למושג נישואין יש משמעות חברתית והיסטורית שהחברה יצרה, ועליה למנוע מצב של ריקון המושג ע"י מתן גט.
הטיעון המיגדרי: הקשחת דיני הגירושין מחד פוגעים במעמד האישה שהסתמכה ומאידך, פוגעים במעמדה העתידי הכלכלי.
פיצויים – בהנחה שבהמ"ש יחייב בגירושין ובחלוקת הרכוש, מה לגבי ההשתכרות של אדון מייסון? היא לא עובדת במידה מסוימת בגללו, ותשלום מזונות על ידו פוגע בחופש העתידי שלו, ובניתוק הקשר בניהם. רעיון החוזים לא מכיר בהשארת קשר כזה.
הסדר כלכלי, של מזונות, מביא לצורך בבחינת אשם ולחדירה של המדינה לתחום אישי באופן לא רצוי.
המתח בדיני משפחה בין הגישה הפרטית לגישה הציבורית הגישה הציבורית יציבות המשפחה היא ערובה ליציבות חברתית. מאחר והמשפחה היא מוסד ציבורי, על המדינה לתת הגדרות ברורות לתחום. מי שלא פועל ע"פ אותם ערכים (קודים) לא פועל ע"פ קודים חברתיים. המקרה המובהק של מערכות קולקטיביות כאלה הם מערכות דתיות. הגישה הסוציולוגית תסביר את היתרונות של נישואין חד מיניים לחברה, אך לא תקבל טיעון שלמדינה אין זכות להגדיר למי ועם מי מותר להינשא.
התערבות בתחום המיני- א"א להוריש לילד שמחוץ לנישואין.
דיני גירושין – המדינה תקבע איך ומתי מתגרשים. גישה של גירושין עם אשם.
הגישה הפרטית- יחידתית הנחת המוצא של הגישה הפרטית אינה מדברת על מע' קולקטיבית אלא על ניטרליות של המדינה מבחינת בחירה של הפרט.
ע"פ גישה זו נושא הנישואין צריך להחיל כללים פורמליים בלבד, רישום ולא מאפיינים. הגישה דוגלת בקיום זכות חוקתית לנישואין.
המדינה לא תגדיר איך יש לנהוג בתוך המשפחה אלא המשפחה תהיה מבצרו של הפרט. תהיה אוטונומיה מלאה של התא המשפחתי כתא. במצב של הגדרת נישואין פורמלית קל לומר מי נשואי ומי לא.
לנישואין יש השלכות כלפי צדדים שלישיים, לכן חייבת להיות ודאות מסוימת.
הבעיה – הגישה מחזירה אותנו למצב הטבע שבו החזק שולט ולחלש אין סעד עד שמגיעים למצב קיצוני של הפקעת הנישואין. הגישה מגנה על היחידה גם במחיר פגיעה בזכויות הפרט. היא מקבעת סטראוטיפים.
הגירושין במקרה זה יהיו טכניים. חלוקת רכוש לא ע"פ אשם בני הזוג בפירוק הקשר. הסכם בין בני הזוג, החורג מן המוסכמות החברתיות, יהיה מקובל על הגישה הפרטית כזכות הפרטים להסכים בניהם על כל דבר (מנגד יש סתירה כיוון שההסכמים יכולים לקבוע התערבות של המשפט במקרה של הפרה, כלומר התערבות של המשפט בענייני הפרט).
הגישה תכיר בעוולות של צד ג' הפוגעות במשפחה (גרם הפרת חוזה), ולא תאפשר עדות אדם כנגד בן זוגו.
מקרה לי מרווין ואוליביה-  אוליביה מפסיקה את לימודיה ועוזבת את ניו יורק ללוס אנג'לס אחרי מרווין. במקביל היא הופכת למזכירתו. למרות המגורים המשותפים והאהבה שפורחת מרווין מסבר להינשא לה. אולם הוא עורך מסיבה שבה הוא מעניק לה טבעת וגם מוחלף שם משפחתה. לאחר תקופה הוא מבקש ממנה לעזוב את הבית. היא מבקשת ½ מרכושו.
הטענות בבהמ"ש – אדון מרווין:
1.       אוטונומית הפרט –  לא סתם מרווין לא התחתן, אלא שהוא מראש לא רצה את החלוקה. טישטוש האבחנה בין כוונה ליצור יחסים משפטיים לבין הסכמים ג'נטלמניים מחדירה את המשפט בעל כוחו של הפרט לכל תחומי חייו.
2.       טיעון פרקטי –קושי להגדיר נישואין ללא מדדים אובייקטיבים ברורים. מה ההגדרה של מגורים ביחד מבחינת זמן המגורים ואופיים.
3.       הטיעון הציבורי – מוסד הנישואין מעמיד זכויות וחובות מסוימים, אולם מי שלא נכנס לתוכו לא נהנה מהזכויות והחובות כאמור. גברת מרווין:
4.       טיעון פונקציונלי – אין הבדל אם הם נשואים או לא על הנייר מה שחשוב מה קורה בפועל.
5.       טיעון ההסתמכות – מרווין התחייב בפני אולביה שהיא לא תפסיד מכך שאין הסכם נישואין. נוצרה הסתמכות ולכן גרושה ללא חלוקת רכוש הוא הפסד עבורה – קרי אי קיום התחייבות. נוצרה גם הסתמכות שגרמה לה לעזוב את לימודיה.
6.       הטיעון הסוציולוגי- מאחר ובאופן סוציולוגי אנחנו מתנהגים כנשואים אין סיבה להפלות את הגב' אולביה מול נשים נשואות. לא נדרשת בהכרח הגדרה פורמלית לנישואין. הבעיה בטיעון הזה הוא הגדרת תחילת הנישואין (כמה זמן הם נשואים? חובת מגורים משותפים? ילדים? נאמנות מינית?).
7.       הטיעון החוזי – חוזה לא חייב להיות מפורש. יכול להיות  חוזה בהתנהגות, במקרה הזה נוצר חוזה כאמור.
–